אבן יקרה/א/כה
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד הרב הגדול החריף ושנון כש"ת מו"ה יצחק יהודא אייזיק ליב ראללער נ"י האבד"ק פאנזעשט במדינת רומעניען.
על דבר שאלתו בריחים שרוצים לטחון בו קמחא דפסחא ובעל הריחים אינו רוצה להחליף הכיסין והגרוטען, ויש שם ריחים אחרים שרוצים לעשות שם הכל מחדש, אם יש להתיר שלא להחליף.
רואה אנכי דעת מעכ"ת להחמיר. ובאמת באין שום דוחק והכרח מי יקל ראש נגד פסקו של הרמ"א ז"ל בסימן תנ"א סעיף י"ח שלא להשתמש בכיס של ריחים ישנה אפילו על ידי הגעלה. אם אמנם הח"י בסימן תנ"ג ס"ק ק"ד הביא בשם תשובת נחלת שבעה שקודם שלשים יום לפני הפסח מותר לטחון אפילו בלא ניקור הריחים, א"כ בשאלתנו שאנו עומדים עוד בחדש כסלו הי' מקום להתיר. אך כבר הביאו בשם שאילת יעב"ץ שחולק ע"ז וכתב כיון שנוהגין לנקר א"כ מה חילוק יש בין קודם ל' לתוך ל' ולא אמרו ל' יום אלא לענין חלות חובת ביעור. וכבר פלפלתי בזה בתשובה אחרת [לעיל סי' כ"ד]:
וכעת נראה לי בהבנת טעמו של הנחלת שבעה אשר באמת לפי השקפה ראשונה צדקו מאד דברי הגאון בעל שאילת יעב"ץ דאיזה טעם יש לחלק בין קודם שלשים יום לפני הפסח לתוך שלשים. ונראה לי בזה דהא באמת הקשו בענין ניקור הריחים למה צריך לנקר כלל הא אף אם יפול דבר מה מהחמץ הנדבק לתוך הקמח הא יתבטל קודם הפסח וכתבו שהוא מטעם אין מבטלין איסור לכתחלה. ואע"ג שהוא היתר עדיין מ"מ חמץ שמו עליו. עיין בם. אך באמת אכתי יש להקשות מה אין מבטלין איסור לכתחלה שייך כאן. הא כל הטעם דאין מבטלין איסור הוא משום דגזרינן שמא יבא להתיר כל איסור ע"י תערובות כמ"ש בלבוש או"ח סי' תרכ"ו הביאו בטו"ז שם א"כ הא תינח בידוע שהוא מערבו כדי לאוכלו בשעת האיסור, משא"כ בעירב חמץ בקמח בלתי מחומץ קודם הפסח הא יש לומר שיאכלנו עוד קודם הפסח, הכי משום שאסור לאכול חמץ בפסח נאסור על ידי זה שלא יטחנו חטי חמץ עם חטים בלתי מחומצים בכל ימות השנה משום אין מבטלין איסור לכתחלה. וא"כ הא אין על שעת הטחינה שום איסור ואי משום שבהגיע הפסח הוא אוכלו הא אז שוב הוה דיעבד. אולם באמת הדברים נכונים לפי דברי רש"י ז"ל סוכה דף ט' ע"א דתנינן התם סוכה ישנה ב"ש פוסלין ואיזו סוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום. וכתב רש"י ז"ל וזה לשונו ב"ש פוסלין דבעי סוכה לשמה וזו סתם נעשית ואילו תוך שלשים הוה כיון דשואלין בהלכות החג שלשים יום סתם העושה לשם החג הוא עושה אבל קודם שלשים סתמא לאו לחג עכ"ל. (ואע"ג דב"ה פליגי ומכשרי עשאה קודם לחג שלשים יום, היינו מפני שהם מכשירין סוכה ישנה, אבל בהא לא פליגי דעשאה שלשים יום קודם לחג סוכה ישנה הויא. ועיין בירושלמי שם דעיסה ישנה כ"ע לא פליגי וכ"ה בירושלמי פסחים פ"ב. הרי מבואר כמ"ש דגם ב"ה סבירא להו דקודם שלשים סתמא לאו לשם חג ודוק) וא"כ אף לענין פסח כיון דשואלין ודורשין בהלכות הפסח שלשים יום כמבואר בש"ס ופוסקים א"כ סתמא הטוחן חטין בתוך שלשים הוא לצורך קמחא דפסחא וע"כ ביש בם מצומחים שפיר שייך אין מבטלין איסור לכתחלה. א"כ כ"ז ניחא בתוך שלשים לפסח משא"כ קודם שלשים דהא אז סתמא לאו לחג כנ"ל ממילא לא שייך אז אין מבטלין איסור לכתחלה כקושיתי הנ"ל וממילא שרי לטחון בלא ניקור ודוק כי הוא דבר נכון ומתקבל מאד בהבנת דברי הנ"ש:
וא"כ לפי"ז הי' מקום להתיר בנ"ד אולם אחרי שהאחרונים החמירו אפילו בקודם שלשים יום לפני הפסח ובפרט לכתחלה כזה שיש שם ריחים אחרים שבעליהם רוצים ליתן כיסין חדשים ונעשות הכל מחדש על הצד היותר טוב אף ידי תכון עם מעכ"ת שלא להתיר לטחון בלא חליפות הכיסין. והנני ידידו: