תוספות/ברכות/כד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תוספת מראי מקומות) |
(הגהות הב"ח) |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|וממשמש}} בבגדו.''' | '''{{עוגן1|וממשמש}} בבגדו.''' פ{{ממק|רש"י}} להעביר הכינה העוקצתו אבל לא מתעטף אם נפלה טליתו ותרי מילי נינהו. ור"ח פי' דחדא מילתא היא פי' ממשמש בבגדו תקן{{הערה|תקן '''בגדו''' שלא יפול {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} שלא יפול מעל ראשו אבל אם נפל מעל ראשו לא היה מתעטף שהרי היא הפסקה אם מתעטף כיון שנפל לגמרי אבל לתקן קצת שלא יפול לא הוי הפסקה: | ||
'''{{עוגן1|ואומר}} רבון העולמים.''' מיד באמצע תפלתו ואח"כ מתחיל ממקום שפסק: | '''{{עוגן1|ואומר}} רבון העולמים.''' מיד באמצע תפלתו ואח"כ מתחיל ממקום שפסק: | ||
'''{{עוגן1|אמר}} ליה לדידי לא סבירא לי.''' פירוש משום תרתי מילי חדא דסבירנא דאינו חוזר לראש דאמר רבי יוחנן {{ממ| | '''{{עוגן1|אמר}} ליה לדידי לא סבירא לי.''' פירוש משום תרתי מילי חדא דסבירנא דאינו חוזר לראש דאמר רבי יוחנן {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/לד/ב|ר"ה דף ל"ד:]]}} שמע תשע תקיעות בתשע שעות יצא{{הערה|עיין תוספות לעיל {{ממ|[[תוספות/ברכות/כב/ב|כב: ד"ה אלא]]}}.}} ועוד דסבירא לי מניח ידו על פיו ואם כן הוי ליה ראוי אלא לדידך דסבירא לך דחייב להפסיק וכו': | ||
'''{{עוגן1|בחבלי}} השוא.''' כלומר בחנם מושכים עליהם עון כי טוב היה שלא היו מקיימין אותו כלל: | '''{{עוגן1|בחבלי}} השוא.''' כלומר בחנם מושכים עליהם עון כי טוב היה שלא היו מקיימין אותו כלל: | ||
{{הערה|[שייך [[בבלי/ברכות/כה/א|לקמן כה.]]]. מסורת הש"ס.}}'''פסק''' רבינו חננאל כרב חסדא דאסור לקרות ק"ש אפילו צואה תחת בגדו על בשרו וס"ל כל עצמותי תאמרנה {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/לה|תהלים לה]]}} דאע"ג דר' חסדא תלמיד דר' הונא הוה לחומרא אזלינן ורב אלפס פסק כרב הונא מדאקשי גמרא מיניה ביומא פרק הממונה {{ממ|[[בבלי/יומא/ל/א|ד' ל.]]}}: | |||
{{שומר דף בבלי|לית}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:47, 6 באוקטובר 2021
וממשמש בבגדו. פרש"י להעביר הכינה העוקצתו אבל לא מתעטף אם נפלה טליתו ותרי מילי נינהו. ור"ח פי' דחדא מילתא היא פי' ממשמש בבגדו תקן[1] שלא יפול מעל ראשו אבל אם נפל מעל ראשו לא היה מתעטף שהרי היא הפסקה אם מתעטף כיון שנפל לגמרי אבל לתקן קצת שלא יפול לא הוי הפסקה:
ואומר רבון העולמים. מיד באמצע תפלתו ואח"כ מתחיל ממקום שפסק:
אמר ליה לדידי לא סבירא לי. פירוש משום תרתי מילי חדא דסבירנא דאינו חוזר לראש דאמר רבי יוחנן (ר"ה דף ל"ד:) שמע תשע תקיעות בתשע שעות יצא[2] ועוד דסבירא לי מניח ידו על פיו ואם כן הוי ליה ראוי אלא לדידך דסבירא לך דחייב להפסיק וכו':
בחבלי השוא. כלומר בחנם מושכים עליהם עון כי טוב היה שלא היו מקיימין אותו כלל:
[3]פסק רבינו חננאל כרב חסדא דאסור לקרות ק"ש אפילו צואה תחת בגדו על בשרו וס"ל כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה) דאע"ג דר' חסדא תלמיד דר' הונא הוה לחומרא אזלינן ורב אלפס פסק כרב הונא מדאקשי גמרא מיניה ביומא פרק הממונה (ד' ל.):
- ↑ תקן בגדו שלא יפול (הגהות הב"ח).
- ↑ עיין תוספות לעיל (כב: ד"ה אלא).
- ↑ [שייך לקמן כה.]. מסורת הש"ס.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |