שרשי הים/סוכה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ סוכה ו

א

נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה כו'. ע"כ. הנה בפרק א' דקידושין דל"ד ע"א גבי מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות פרכינן והרי סוכה דמ"ע שהזמן גרמא הוא ואצטריך האזרח למעוטי את הנשים ומשני אביי אצטריך סד"א הואיל וכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ"ל יע"ש. וק"ל דמהיכא ס"ד דתשבו כעין תדורו הוא אי משום דהו"ל למיכתב בסוכות תהיו וכתיב תשבו הא אשכחן דכתיב במלואים ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה ואי אפשר לפרש התם תשבו כעין תדורו דמהת' ילפי' לכ"ג ביה"ך שהיו מפרישין אותו מביתו ומפרשי' בגמ' מאשתו וכ"כ התוס' ז"ל שם ובתוס' ישנים דלא יתכן להיות עם אשתו דכיון שהיה יושב במחנה הלויה ובעל קרי אסור ליכנס במחנה לויה ע"כ היה צריך לפרוש מאשתו. ובפרק לולב וערבה דמ"ג ע"ב אמרי' דז' ימים תשבו בסוכות לאו דוקא ימים אלא דה"ה לילות וילפינן מג"ש דתשבו תשבו דכתיב במלואים יע"ש ועיין במ"ש התוס' שם דלאו ג"ש גמורה היא דא"כ אסור לישן בסוכה עם אשתו דומיא דמלואים יע"ש.
ודרך אגב לא יכולתי להלום דברי התוס' ישנים שם בדף ו' ע"א ד"ה מביתו למה פירש שכתבו וז"ל אע"ג דבמלואים כתיב ופתח אהל מועד תשבו ומדקאמר תשבו ע"כ מחנה לויה היה ואם כן פירש מאשתו וי"ל דשאני אהרן כו' יע"ש. דלמה זה הוצרכו להוכיח דמחנה לויה היה לעיקר קושייתם דאדרבא אם נאמר דמחנה שכינה היה כ"ש דאיכא לאוכחי טפי דפריש מאשתו ואין לומר דאתו לאפוקי שהיה חוץ למחנה לויה דזה מהיכ' תיתי ומהיכ' מש' להו ממילת תשבו דבמחנה שכי' אין ישיב' דהא אין ישי' בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד משא"כ במחנה לויה דכל הר הבית מחנה לויה הוא כמ"ש התוס' בשמעתי' ד"ה מביתו ואיכ' ישי' שם וכעת צ"י ותו ק"ל טוב' דחצר אהל מועד קרוי מחנה שכינה כדאמרינן בזבחים דקי"ו ע"ב והן הן קלעים שבמשכן וכ"כ רבינו בה' בית הבחירה פ"ז הי"א והתו' בסוכה פ' לו"ע דמ"ג ע"ב ד"ה תשבו יע"ש וכעת צ"י.

יא

גמר מלאכול ביום הז' בשחרית לא יתיר סוכתו אבל מוריד הוא כליו ומפנה אותם מן המנחה ולמעלה אין לו מקום לפנות פוחת בה ד' על ד' ואם הוצרך לסעוד בשאר היום צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה. ע"כ. וכתב עליו הראב"ד וז"ל איני יודע מהו זה ואולי יאמר אם צריך לאכול בסוכה בשאר הימים אינו צרי' לפרוץ אלא יום שמיני שלא יטעה אדם בו אע"פ שאין לשונו מראה אבל השכל מורה ע"ז עכ"ל. ובכוונת דבריו אלה נתקשה הלח"מ ז"ל ושתי דרכים לפניו גם בספר לחם יאודה עמד על זה ואין בדבריהם לענ"ד כדי שביעה.
ולדעתי הקצר כוונת הראב"ד להשיג דלשונו של רבינו מגומגם דאחר שכתב דביום השביעי פונה סוכתו ואם אין לו מקום לפנות פוחת בה ד' על ד' ופוסלה לא שייך למיתני בתר הכי דאם הוצרך לסעוד בשאר היום צריך לאכול בסוכה דמשמעו' הלשון משמע דאוכל באותה סוכה הפסולה אלא הכי הו"ל למיתני גמר מלאכול ביום הז' שחרית לא יתיר סוכתו שאם הוצרך לסעוד בשאר היום צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה אבל מוריד הוא את כליו מן המנחה ולמעלה אין לו מקום לפנות פוחת בה ד' על ד' וע"ז כתב ואולי יאמר שאם צריך לאכול בסוכה בשאר הימים אינו צריך לפרוץ בה אלא יום שמיני כלומר אולי לכך נקט רבינו תחילה דצריך לפוסל' ביום השביעי לבני ארץ ישראל וממילא שמיני לבני חוצה לארץ ואחר זה כתב דיום הז' מצותה כל היום לרמוז לנו דמ"ש שצריך לפוסלה כשאין מקום לפנות כליו מן הסוכה היינו דוקא ביום הז' לבני א"י או ביום השמיני לבני ח"ל ולא בשאר הימים כלו' בשאר הימים שלאחר שמיני שאם לא פוסלה ביום שמיני ורצה להשתמש בה בתשיעי או בעשירי כו' אין צריך לפוסלה תחילה דדוקא כשנשתמש בשמיני בלא פיסול כיון דיום שביעי מן הדין מצותה כל היום כשנשתמש בה בשמיני בלא פיסול יבואו לטעות בו שעובר על בל תוסיף כיון דשביעי מצותה כל היום וח' סמוך לשביעי ואין הפסק ביניהם אבל כשמשתמש בסוכה בתשיעי דבשמיני ליכא מצוה לא יבואו לטעות בו שעובר על בל תוסיף כיון דביום שלפניו ליכא מצוה וע"ז כתב אע"פ שאין לשונו מראה כן השכל מורה ע"ז כנלע"ד נכון ודוק היטב.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.