שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/י: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} תשובה י לכבוד הרב רבי יעקב נ"י. מש"כ מעכ"ת להוכיח דבהוציא העובר ידי ונמ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{חלקי}}
תשובה י
תשובה י
לכבוד הרב רבי יעקב נ"י.
לכבוד הרב רבי יעקב נ"י.

גרסה מ־14:37, 5 בנובמבר 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png י

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

תשובה י לכבוד הרב רבי יעקב נ"י. מש"כ מעכ"ת להוכיח דבהוציא העובר ידי ונמצאת האם טריפה דמהני שחיטת עצמו גם להתיר היד, ממ"ש רש"י חולין וליכא לאוקמי בשוחט שלמים בירושלים והוציא העובר ידו, דא"כ גם הבהמה אסורה משום שחטי חוץ, הא מ"מ נ"מ אם מהני שחיטת עצמו להתיר ידו, אלא ע"כ כנ"ל וכדעת הפר"ח [סימן י"ד].

לענ"ד כוונת רש"י כך הוא, דהא האיבעיא רק אם נימא כיון דמהני מחיצות ירושלים לגבי האם, ממילא הוי גם העובר גם היד הכל תוך המחיצה, וזהו שייך בהכניס בעזרה ושוחטה דמהני מחיצת ירושלים לגבי האם לאכלה שם, אבל בשחטה בירושלים דנאסרה משום שחוטי חוץ ולא הועיל המחיצה לגבי בהמה זו ליכא למיבעיא כלל אף דהוי מחיצה לגבי שאר קדשים קלים, מ"מ לגבי בהמה זו לא הועיל כלום, וראיה לזה דא"כ גם בהמת חולין מצי למיבעי בשחטה בירושלים אם הוי מחיצה לגבי העובר, כיון דהוי מחיצה לבהמת קדשים, אלא ע"כ דדנין רק על אותה הבהמה, א"כ מה לי שבהמה חולין או שהיא שלמים, ואסורה משום שחוטי חוץ.

ואף אם נימא דמ"מ דנין על שעה שהוציא ידו, כיון דבאותו פעם היו מחיצות ירושלים ומחיצה לגבי האם לענין דבידו להכניסה לעזרה ולשחטה ולאכלה בירושלים א"כ אף דאח"כ שחטה בירושלים ונאסרה, מ"מ כבר נעשה מחיצה לגבי האם, מ"מ י"ל דשטחיות דברי רש"י כך הוא, דבתחילה כתב דמיירי בהכניסה לעזרה, היינו דמהיכי תיתי לן לדחוקי דמיירי בשחטה בירושלים, ולענין שחיטות עצמו, בודאי יותר טוב לפרש כפשוטה, בהכניסה בעזרה ושחה, אלא דבזה כתב רש"י דאיבעיא רק למ"ד יש לידה לאיברים, עי' מהרש"א וע"ז כתב רש"י וליכא לאוקמי בשוחט שלמים בירושלים והוציא ידו, דבזה לא כתב רש"י והחזירה רק הוציא ידו, והיינו דבא לומר דמנ"ל דהאיבעיא רק למ"ד יש לידה לאברים, דילמא מיירי בשחטה בירושלים והאיבעיא בלא החזירה, ונרויח דהאיבעיא לכו"ע אף למ"ד אין לידה לאיברים, ע"ז כתב רש"י דלא נרויח מידי, דגם אם מיירי בשחטה בירושלים, ע"כ מיירי בהחזירה, דאל"כ הא נאסר האם בשחוטי חוץ, ירצה דאף בשעה שהוציא ידו, הי' ירושלים מחיצה להאם וכנ"ל, הא מ"מ כיון דגם בשעת שחיטה דאז נסתלק המחיצה מהאם, ועדיין היד מבחוץ מקרי עתה הוציא ידו לחוץ, והיינו דבתחילת השחיטה דליכא תקנה עוד להכניסה לעזרה ולגמור השחיטה דמ"מ נאסר למפרע משום שחוטי חוץ, כדאיתא חולין היכא דשחט סימן אחד בחוץ וכו', ואף לפירש"י שם דמיירי רק בעוף הא מ"מ למ"ד ישנו לשחיטה מתחילה ועד סוף דאמרינן שם דאפילו שחט מיעוט סימן בחוץ דאסור ממילא גם בבהמה אסורה, וכיון דמרא דשמעתא בסוגיא [דף ס"ט] הוא אביי, ואביי לשיטתיה דס"ל זבחים [דף ל'] דישנו לשחיטה מתחילה ועד סוף, ממילא כששחט מעט, ותו לית ליה תקנה לשחטה בעזרה, נסתלק מחיצת ירושלים לגבי אם והיד דעודהו מבחוץ הוי כהוציא ידו מתה קודם גמר השחיטה, א"כ נצטרך לפרש דהאיבעיא בהחזירה, דבזה שייך שפיר לומר דבאותו פעם כשהיה היד מבחוץ קודם החזרה היה ירושלים מחיצה להאם וכנ"ל, א"כ עדיין לא מרוויחים מידי דמוכרחים לומר דהאיבעיא רק למ"ד יש לידה לאברים, וקוטב דברי רש"י סובבים להוכיח דהאיבעיא רק למ"ד יש לידה לאיברים.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף