שו"ת חתם סופר/א/קצד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חיים בחייו יראה עולמו ברוך הוא וברוך טעמו יהי ה' אלקי' עמו ויראהו אותו ואת נוהו בר יומו ה"ה החכ' הכולל הרב המופלג מהו' חיים ברוך נ"י ציר נאמן לשולחיו:
במאי דבדק לן מר בפ"ב דמגלה דאמרי' בן עיר שהלך לכרך וכו' וילפי' מדכתי' היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות למה לי אלא לומר פרוז בן יומו קרוי פרוז וקשי' לי' לפר"מ לפי מה דקיי"ל בפ' חלק גבי אנשי עיר הנדחת יושבי העיר ההיא היינו שיושבים בתוכה שלשים יום ומסיק שם ביב"ח נקרא בני העיר ובשלשי' יום נקרא מיושבי העיר והכי קיי"ל נמי פ"ק דב"ב לענין מסים וארנונית והשתא אי לא הוה כתיב אלא היהודים הפרזים ה"א שיהיה מבני עיר הפרזי בן יב"ח איצטרך קרא היושבים שאפי' אינו אלא מיושבי הפרזי דהיינו בר שלשים יום נמי קורא בי"ד עמהם ומנ"ל דפרוז בן יומו קרוי פרוז וקושי' אלימתא היא:
ודבר מה יראני ה' אותו אדבר כי נ"ל לחלק בין יושבי העיר ובין יושב בעיר כי יושב בעיר נאמר על פעולת הישיבה בתוכה אפי' יושב בתוכה בן יומו נקרא יושב בתוכה ולעומת זה לכשיוצא ממנה לשעה כבר בטלה פעולתו ובין לילה היה ובין לילה אבד משא"כ יושב העיר הוא שם תואר שהוא מאותם המישבי' את העיר וגורמי' לה ישוב ולא יתואר בזה השם כ"א לכשיהי' בתוכה שלשי' יום וכן לא יקרא בן העיר והעיר לו אם והוא לה בן אא"כ יהי' שמה יב"ח ואלו התוארי' יוצדקו לו גם כשיוצא ממנה והוא במצולת הים נקרא יושב עיר פלוני אבל לא יושב בעיר ואשר ע"כ בעיר הנדחת דכתיב יושבי העיר ההיא בעי שלשים יום ובמגלה דכתיב היושבים בערי הפרזות ב' בערי משמשת דאפי' בן יומו קרוי פרוז:
ויפה דקדקו חז"ל כתובו' קי"א ע"א כל הדר בא"י שרוי בלא עון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון דקדקו לומר כל הדר בא"י לומר שצריך שיקבע דירתו שם ויהיה לכל הפחות מיושבי העיר לאפוקי היושב שם לשעה כעובר אורח ואע"ג דאפילו ההולך בה ד' אמות וכו' מ"מ איננו נשוא עון אא"כ הוא מהיושבי' ומדרגות מדרגות יש יעיין רמב"ם פ"ה ממלכי' וע"כ דקדקו לומר כל הדר בא"י דר דוקא ונפקא לי' מלשון הקרא ובל יאמר שכן חליתי ולא יקרא שכן אלא השוכן בקרבה וקובע לו משכן ודירה עכ"פ והרמב"ם שינה לשון הש"ס וכ' השוכן במקו' הדר ומ"מ מסיים קרא העם היושב בקרבה נשוא עון לומר דאפילו הוא משוכני' ומיושבי' דא"י דלענין התואר אפי' יוצא ממנו שמו עליו כנ"ל מ"מ לענין נשיאת עון לא אזלי' אלא בזמן שהוא יושב בה אבל אם יצא ממנה אפי' לשעה באותה שעה איננו נשוא עון ותרתי בעי' שיהיה מהיושבי' ושיהיה בה דוקא וההיפוך נ"ל ביושבים לפני ה' אשר תורתם מגינם אע"כ נאמר אשרי יושבי ביתך היושב בבית המדרש איננו מאושר אך המתוארי' יושבי בית ה' אפי' איננו בתוכו כל מקום שהוא הולך ביתו עמו ומחשבתו משוי לי' מקום קדוש אשרי אבל הללו עבדי ה' העומדים בבית ה' פשוט שאם שאינם עומדי' שם אינם מהללי' אלא עוסקי' בדברי' אחרי' כנלע"ד ליישב קו' זה אמנם בודאי טעמא בעי מה ראו חכמים אנשי כנה"ג לשנוי הכא מבכל התורה ולתלות בפרוז ובמוקף בן יומו ולא תלו בישיב' שלשי' יום לזה ראוי לשמוע דברי הרב המקשה שליח ציון נ"י ההוא אמר דהכי הוה מעשה בשעת הנס דהרי בני שושן שהיו אז במקומות אחרים נחו עמהם מאויביהם בי"ד ומקומות אחרים שהיו אז בשושן לא נחו אז עד ט"ו בו ועשו אותו משתה ושמחה וקבע כן לדורות ודפח"ח:
ומה דבדק לון פ"ק דמגלה דבעי למימר דמוקפי' בארביסר ובחמיסר ומשני דכתיב את יום י"ד ואת יום ט"ו אתי את ופסיק וקשי' לי' למר א"כ ורחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם נמי נימא הכי ידיהם לחוד ורגליהם לחוד דאתי את ופסיק ובש"ס פ"ב דזבחים י"ט ע"ב פשוט בהיפוך דבעי' ידיהם ורגליהם בבת א' ופירש"י דמשמע הכי מלשון הקרא וכן פסק רמב"ם פ"ה מביאת מקדש גם זו צ"ע לכאורה:
יעיין מר בפנים בפסוק פ' כי תשא כתי' תרי קרא בקמייתא כתי' א"ת ובתנינא כתיב ורחצו ממנו ידיהם ורגליהם ופסוק זה מיותר דהדר ערבינהו לידיהם ורגליהם וא"כ אתין דקרא קמא לשום דרשא לא למפסקני וכה"ג אמרינן פ"ק דיומ' ה' ע"ב גבי ויחגור אותם ע"ש שוב הראני קו' זו בשער אפרים סי' מ"ח ותי' זה בעינו בן המחבר:
אלא שסיים שרש"י בחומש פי' כן על קרא קמא דכתיב ואת ידיהם ואם שאין זה קושי' דרש"י מפרש האמת מ"מ נ"ל דהאי את אצטריך לרבות לא מבעי' לשיטת ר' אברהם ורש"י בתוס' פ' כל הבשר דקידוש ידים ורגלים עד העציל וארכובה א"כ איצטרך את להכי לרבוי' וממילא נימא וא"ת אתי וי"ו וערבינהו לידים ורגלים כיון דאצטרך את לגופי' ודבר זה מבואר כן בש"ס ב"ק ס"ה ע"ב גבי ואת חמישיתו יוסיף יע"ש ובשער אפרי' מייתי הך בקיאו' ונדחק ע"ש:
ואפילו למאי דקיי"ל קידוש י"ור עד חבור כף היד עם הזרוע מ"מ נ"ל סתם יד הוא עד מקום חבור אצבעות אל כף היד ואתי את לרבות כף היד עם חבור הזרוע וכן ברגל ומה"ט קרי להו לדוכן נשיאת כפים ולא נשיאת ידים משום שצריכים לישא גם כפיהם והתם נמי כתי' וישא אהרן את ידיו א"ת לרבו' כפות הידים ובנטילת ידים אע"ג דלחולין ותרומה סגי עד פרק חבור האצבעות קרי לי' נטילת ידים שסתם ידים היינו מקום חלוק האצבעות ובריש מס' אהלות אמר שלשים בפיסת היד משום שרצה לכלול כל אצבע עם שרשו מקום שמחובר בזרוע כמ"ש תי"ט שם משו"ה הוצרך לומר פיסת היד ולא סתם יד וזכר לדבר המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה ואי ס"ד דיד היינו כף היד עם הזרוע א"כ סיפ' דקרא לגרועי אתי' שבתחלה יחס מלחמה ליד שלימה ולבסוף לאצבעות אע"כ דיד נמי היינו אצבעות ועוד יותר נראה דסתם אצבע דקרא היינו כל האצבע עד שרשו מקום חבורו בזרוע ונמצא סיפי' דקרא אצבעותי למלחמה מוסיף יותר מרישא דלא יחס הקרב רק ליד שהוא עד מקום חלוק האצבעות והוסיף אצבעותי למלחמה שהוא יותר ומה שהניעני לזה הוא מה דכתיב וירא ישראל את היד הגדולה והנה אפילו לדידי היינו עד מקום חבור כף לזרוע דהרי כתי' את היד לרבוי' וא"כ איך אמר במכילתא ובהגדה כמה לקו באצבע עשר מכות וכו' ובים לקו חמשים מכות הא הוי טפי מחמשים דלקו בים ביד שלימה עם הכף אע"כ סתם אצבע הוא כלו עד מקום שרשו בקנה וה"ל חמשים מכות בים ממש מ"מ בהא סלקי' דאת דכיור אתי לרבוי' ואתי ואת לערבינהו ויפה פירש"י זהו מה שנרא' לענ"ד הכ"ד כאיש נדהם כגבר לא יוכל להושיע החותם באהבה עזה: פ"ב יום ג' ט' אדר תקעד"ל: משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |