שו"ת חתם סופר/א/קצג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לידידי הרב החרוץ המופלג השנון למעלה חן ולמטה חנין כש"ת מו"ה נפתלי נ"י אב"ד דק"ק וואהרין והגליל יע"א:
יקרתו הגיעני ונפשו בשאלתו נידון אנשי הק"ק הנידונים עם אנשים הדרים בישובים וכפרים בגליל ההוא שוכרי אראנדע מהשרים כנהוג בענין עולים ומסים וכל צרכי הקהלה אותן הדרים חוץ לקהלה טוענים יען אינם באים לק"ק רק ג' ימים בשנה ב' ימים ר"ה ויה"כ להתפלל בבהכ"נ הקדושה וכל השנה אין להם הנאה מכל דבר שבקהלה מש"ץ ומשועבדים ולא מהרב כי אם יש להם שום שאלה וספק והם רחוקים מאוד מהקהלה א"א להם לשלוח לשאול למרא דאתרי' ויש להם שוחטי' ובודקי' לעצמם ואינם נהנים משוחטי הממוני' בקהלה וכן כל הנעשה כגון מקוה וכדומה א"כ מהיכי תיתי להטיל עליהם הוצאת כל צרכי' הנ"ל כא' מאנשי הקהלה:
ואנשי הק"ק תובעים בהיפוך כי לא מיבעי' שיעריכום המעריכם שוה בשוה כל א' לפי עשרו עוד יושם על בעלי ישובים יותר מעל בני הקהלה לפי ממונם ועשרם שהם מובדלי' לשלם להקופה מכל ליטרא בשר ושחיטת עופות ומשתיית יין וקניית מצות וכל זה נופל לקופה לסיועת ההוצאו' ואין לבני הישובים שום הוצאה מכל הנ"ל גם הם מעומסי' ומטופלי' מארחי ופרחי וכדומה:
עוד יש בה שלישי' באו מגלילות אחרי' אנשי' ושכרו ראנדא מהשרים הממוני' וע"י נתגרשו יהודים ממושבותם וטירות' והם אינם ממנויי הקהלה עד עכשיו כי חדשים מקרוב באו והם אינם רוצים להכניס צווארם כלל בשום נתינה להק"ק יע"א:
לברר דברי' אלו אאריך קצת בעזה"י וה' יורנו מדרכיו בש"ע ח"מ בסי' קס"ג בסופו כ' רמ"א י"א שאם הוציאו הוצאו' שיעזרו להם השרים עם שט"ח אותם שאינם נו"נ בשטרות אינם צריכי' ליתן לזה תשו' הרא"ש ועיין לעיל סוף סעיף ג' סימן זה עכ"ל רמ"א ולעיל סס"ג כ' רמ"א כל צרכי העיר אעפ"י שמקצת אינן צריכי' כגון בית חתנו' או מקוה וכדומה אפ"ה צריכי' ליתן חלקן מהר"י מינץ עכ"ל ונראה כסותרי' והרגיש בסמ"ע ונדחק קצת:
והנה בתשובת מהר"י מינץ סי' ז' יהיב טעמא דאפי' זקנו' צריכי' מקוה עכ"פ בר"ה ויה"כ דטובלים לתשובה ואפי' אנשים נמי לפעמים יהי' ער"ה ועי"כ ביום איד ולא יכולי' לטבול בנהר וצריכי' למקוה וכן צ"ל בבית חתנו' אולי ימצא לו נין ונכד ושאר וכל כיוצא בזה ובתשובת מהר"מ מינץ סי' ס"ז למד עוד מזה בעיר שהי' בית הכסא סמוך לבהכ"נ לצורך אנשי' הצריכים לכך בשעת תפלה והי' צריכי' להוציא הוצאו' על כך לתקן וביקשו מהשכני' הסמוכים לבהכ"נ והם נפנים תמיד בבהכ"כ ההוא שהם יתנו יותר לצורך תיקון ופסק דכל אפין שוין ויתוקן מקופת הקהל:
ובתשובת מהר"ם אלשו"ך סי' נ"ב פסק בת"ח א' שדר בקהלה ולא רצה לתת חלקו להספקת מורה הוראה ופסק מהר"מ אלשו"ך דהדין עמו כיון שהוא אינו צורך למורה הוראה ואפי' מי שאינו ת"ח ואינו צריך לאותו דבר שהוציאו עליו הוצאות א"צ ליתן וראי' מתשו' הרא"ש הנ"ל שברמ"א סס"י קס"ג הנ"ל:
ובכ"הג לח"מ סימן קס"ג כ' דמי שיש לו לולב ואתרוג לעצמו אפ"ה צריך ליתן לקהל לקנות אתרוג לציבור וכ' הטעם כיון שאם יארע פסול בד' מיני' שלו הרי הוא חוזר על אתרוג הקהל ע"כ לעולם צריך ליתן חלקו ולמד כן מתשו' מהר"מ ומהר"י מינץ הנ"ל ע"ש ושום א' לא הראה מוצא מקום דינו הנ"ל:
והנה בב"ב קע"ב ע"א במתני' ב' אחין א' עני וא' עשיר וכו' העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ וקח לך זתים ובדו ועשה בבית הבד ופסקו בש"ע ח"מ סי' קע"א סוף סעי' וי"ו ושם סוף סעי' ח' מייתי רמ"א לא חלקו השותפי' והשתמש א' מן השותפי' כמה שנים לא יכול אח"כ הא' לומר אשתמש ג"כ זמן שנשתמשת דכל זמן שלא חלקו כל אחד בשלו הוא משמש עכ"ל ועמ"ש מג"א בזה בדיני קדישים שלו:
והנה לפ"ז כיון שבני הקהלה דין שותפים יש להם ואפילו כל נשיהם זקנות א"א להם בלא מקוה לפ"א בשנה או בשמטה וכן בית חתנו' וכל כיוצא בזה וע"כ כופי' זא"ז לבנותו ומכיון שנבנה מן השותפי' אפי' כל הנשים ילדות וצריכי' למקוה תמיד וא' זקן ואינו צריך לא יכול לומר אתם משתמשי' בשלי בחנם ז"א כיון שהמקוה בשותפו' והרי המקוה לפניו לטבול בו אלא שאין אשתו צריכי' אומרי' לו כמו קח לך עבדים ועשה במרחץ וקח לך זיתים ועשה בבית הבד וכן בבית הכסא כיון שע"כ צריך הוא לצורך אנשי ב"הכ ואפילו לא ידור שם א' קרוב לשם נמי יצטרכו השותפי' הללו לבנות בהכ"כ א"כ שוב יאמרו הקרובים הנה הפתח פתוח לפניכם ואם אתם רחוקי' ולא תוכלו לבא לכאן מה לנו בכך קחו זיתים ועשו בבית הבד. אמנם בתשובת הרא"ש הי' צריכים להוצאות שיעזרו השרים לגבות שט"ח מהנכרי' למלוים יהודי' וטענו האומני' הצבעי' אין לנו דבר עמם ולעול' אין לנו מלוה אצל נכרי לא נכנס בשותפי' הזה כלל ואלו הייתם אתם אומני' כמונו גם אתם לא היו צריכים לכך ומזה שפיר למד מהר"ם אלשו"ך שאין הת"ח צריך ליתן לצורך הספקת הרב כי אלו הייתם כולכם חכמי' לא הייתם צריכי' לרב ומורה. ומ"מ מסיים המהר"ם אלשו"ך הנ"ל אי עיקר מלאכתו של הרב לשפוט בין איש לחברו אז גם הת"ח צריך לשלם לזה כי אולי אחר שנה או שנתיים יהי' לו דבר עם אדם אע"ג דלא שכיחי ע"ש וא"ש הכל בע"ה:
וכיון שזכינו לדין וידוע כי כל אלו הישובים אשר הם מהקהלה מאז צריכי' לכל דברי הקהלה לא לבד מפני שעולים לשם ג' ימים בשנה אלא לא ירדו להשתקע באראנדא שלהם ואפילו דרים שם דור שלישי אינם בטוחי' מבוא בקהל ה' ובניהם וממילא צריכי' להשתתף בבנין בהכ"נ ומקוה וצריכי' לרב ושוחט וכל מה שצריך לקהלת ישראל ויהי' מוכן לפניהם לעת הצורך שימצאו הכל מוכן לפניהם אפילו פ"א בשבוע ומכיון שנשתתפו אעפ"י שהרחיקו נדוד לגור באשר ימצאו לצורך פרנסתם מ"מ הרי בהכ"נ לפניכם בואו והתפללו שם יום יום ומי מוחה והרי הרב לפניכם בואו ושאלו ממנו יורה יורה ידין ידין הנה השוחטים לפניכם כרצונכם ואם בני הקהלה משתמשים בהם לא יוסיפו לשלם פרוטה א' יותר ולא יגיע מאנשי הישוב מאומה ואמנם להעמיס על שכמם עוד יותר מפני עול ארחי ופרחי לא נ"ל חדא גם הם מכובדים מכיוצא באלו כהנה וכהנה ויעיי' בתשובת מיי' השייכים לס' קנין סימן כ"ח וק"ל:
ומטעם קנין המצות י"ל הא אפי' הי' דרים פה בקהלה אפשר שלא יקנו שום מצוה כל השנה ואפ"ה חולקי' בריוח הזה הנופל לתוך השותפים מאותם הרוצים לקנות וכן אודת מה שבעלי הקהלה משלמי' על כל ליטרא בשר ועופות לזה י"ל הם משמשי' בהשוחט של שותפי' ובני הכפרי' צריכי' לשכור להם שוחט ביוקר גדול אך עזר היין נ"ל שהדין עם אנשי הקהלה כי אנשי הכפרי' שותים יין באפס דמים ואינם כלל בשיתוף הכנסת היין:
ע"כ עד"מ אם הוצאת הקהלה אלף זהובי' יופחת מזה ההכנסה של מצוה ועזר הבשר ושחיטת עופות העולה ב' מאות זהובי' נשאר הוצאה ח' מאות זהובים ויושם זה על פי ערך ממון בני הקהלה ובני הישובים יחד כל א' לפי קצבתו ואח"כ אם יושם על הקהלה ד' מאות זהובים ע"ד משל ינוכה להם מאה זהובי' מעזר יין ויופחת מכל זהוב רביע זהוב באופן שלא יהי' לבני הכפרי' הנאה מהכנסת היין:
כל זה בני הישובי' השייכים לקהלה והמה שותפי' עמהם בכל דבר אך התושבים הגרים עמכם מגלילות רחוקים ואין להם יד ושם בקהלה ולא שום שותפות לא ידעתי שום מקום להטיל עליהם שום דבר גדול או קטן מעולי הקהלה ולעומת זה אין להם שום זכות ולא יש שום רשות לשום א' מבני הקהלה להרשות להם להנות מהשותפים לא מבהכ"נ ומקוה ואפי' מחצר קברות כי כל זה שייך להשותפים והרי זה גוזל המשותפי' אם ירצה להתפשר עם ז' טובי העיר ליתן להם רשות לדבר מהדברים הנ"ל וההתפשרות נופל להשותפות להקל ממשא כולם אבל בלי התפשרות אין להם יד ושם בשום אופן דבר מהקהלה אבל להעמיס עליה' שום מס א"א:
וראיתי בתשו' מהר"ם אלשו"ך סס"י נ"ט דברים נפלאו ממני לא אוכל להם שם מיירי מארבע כנסיות שהי' בקהלה א' וכמו ד' חברות ולכל חברא יש גבאי ממונה על עסקי חברא שלו שמ"מ מה שנוגע לכלל הקהלה הרי כולם נגררי' אחרי ז' טובי העיר שכוללי' כל הקהלה ע"ש וזה פשוט מאוד ולא הי' צריך להאריך אך בא להבי' ראי' מפ"ק דמגלה דאריב"ל כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך וכ' טא"ח סי' תרפ"ח כל הכפרים הסמוכים והנראים וכו' וא"כ אפילו כפרים שחוץ לעיר נגררי' אחרי העיר ק"ו לבתי כנסיות שבתוך העיר ע"ש ודבריו אלו אין להם שחר אטו משום גרירה הוא זה וכי כפרי' קטני' המה הסמוכי' לכרך הלז וכי כרך זו גדולה היא שהכפר נגרר אחרי' ונטפל לה הלא כרך שנזכר כאן היא אפי' עיר קטנה ואנשי' בה מעט כעיר חרסי' שביהודה שיש בה חמשי' בתי ולפנים היתה מוקפת חומה מימות יב"נ ועתה היא כפר קטן רק שיש בה עשרה בטלנים וקורי' בט"ו ונקראת כרך על שהיתה מלפנים מוקף חומה מימות יב"נ והנה סמוכה או נראה לה עיר גדולה כזו מאנטוכי' מלאה לה אדם מישראל ומוקפ' חומה אך לא מימות יב"נ והיא נקרא' כפר בערך כרך מוקפ' מיב"נ והיא נטפלת אליה וקוראת עם הקטנה ביום ט"ו וכן פירש"י להדי' במגלה ב' ע"ב ד"ה וכריב"ל וכו' אלא כל עיר ועיר הסמוך למדינ' תהא כמותה עכ"ל הרי דאפי' עיר ולא כפר מ"מ נגררת אחרי מדינה היינו המוקפת קרי' לי' מדינה ואפי' קטנה וא"כ מאי ראי' משם לענין כפיית מסים וארנונים דהתם הטעם משום שבתחלת תקנת אנשי כה"ג הי' בני י"ד מותרי' בהספד ותעני' ביום ט"ו וכן בהיפוך עד שבאו בימי בית שני שכתבו מגלת תעני' ואסרו של זה בזה מ"מ בתחלה הי' מותרי' בהספד ותעני' של זה בזה ואלו הי' הסמוכי' ונראי' למוקפי' מספידי' ומתעני' ואלו שמחי' או בהיפוך נמצא הי' כאבל בין החתנים וכחתן בין האבלי' ע"כ השוו שיהי' כל סביבותיה' שוים עמהם אבל אין זה ענין לדהכא כלל ותימה רבה על הגאון ז"ל או אולי י"ל מעיקר הדין תקנו שכל הסמוך ונראה קורא עמהם משום דעיקר יום ט"ו משום שושן נתקן ולהם הי' יום י"ד יום מלחמה וגזרו בו תעני' בכל יום מלחמת עמלק כמ"ש רא"ש מגילה וכיון שגזרו תעני' אז כל סביבותיהם סמוכי' ונראי' מתעני' עמהם כמו שמצינו במגלה כ"ז ע"א ד"ה גזר תעניתא וכו' ע"ש ומשו"ה כשנהפך לשמחה גם הסמוך ונראה נמשך עמהם ובזה י"ל קצת כוונת הגאון ז"ל:
והנה רשב"א ריש מגלה כ' דעיר ועיר לומר שהכפרים הסמוכי' ונראי' לכל עיר אינן מקדימי' ליום הכניסה ע"ש ואם אולי לזה כיון הגאון מהר"ם אלשו"ך ומ"מ אינו ראי' דהתם הטעם כיון שהסמוכים כל כך אין תועלת ולא צורך להקדמת יום הכניסה כי אין להם טורח וביטול בהליכה בתוך התחום ורוב כפרים הסמוכים הולכי' ושבים בשבת וי"ט לבהכ"נ שבעיר הסמוכה:
ופר"מ כ' ראי' מכפרי' מספיקי' מים ומזון לאחיהם שבכרכי' ונפלאתי וכי במס הי' מביאי' מים ומזון הלא לרצונם הי' מביאים למכור מים ומזון ומ"מ טיבותא הוא לבני כרכי' ובתחלה הוה ס"ד דש"ס דלטובת ותקנתא דכרכי' הקדימום ליום הכניסה כדי שיהי' פנויים ליום פורים להספיק מים ומזון ליום שוק למכור ושוב מסקא דתקנתא דכפרי' כדי שלא יצטרכו בפורים לבוא לכאן למגלה אלא יהי' שמחים בביתם ולפ"ז אינם מביאי' בפורים מים ומזון כלל:
וראיתי למו"ח הגאון זצ"ל בחי' ש"ס שנדפס מחדש בריש מגלה מקשה ד' קושי' א' אפירש"י במתני' קמיתא חל להיות בשני דפי' הטעם משום מיום הכניסה ליום הכניס' לא דחינן ובש"ס לא צריך לזה אלא מטעם עשירי לא תקינו רבנן: ב' דש"ס לא הוצרך לזה אלא אי תקנתא דכרכי' הוא אבל למאי דקיי"ל תקנתא דכפרי' לא צריך טעם דפשיטא דמאי ירויחו אי מדחי' להו ליום הכניסה הרי גם פורים יום הכניסה וצריכים לבוא לעיירות: ג' בש"ס דפריך אימא זמני' טובא מאי קושי' קיי"ל תפשת מרובה לא תפשת: ד' מה צריכי' טעם דלא ליקדמו טפי מי"א הא לא משכחת עשירי אלא בחל בשני וה"ל מיום הכניסה ליום הכניסה דלא דחינן והניח הכל בקו' ולפע"ד לפמ"ש הראשונים דכותבי מגלה היינו מרדכי וסייעתו לא תקנו כלל משום כפרים אלא הוסיפו ימים לאונס המפרש בים ויוצא בשיירא וב"ד של אחריהם ראו שיש צורך לתקן לכפרים והואיל ויש רשות להקדים למי שיש לו שום אונס ע"כ עשו את הכפרים כאנוסי' עיין בראשונים והנה הי' מהראוי לקרות אפילו מר"ח כדאית' בירושלמי דכתי' והחדש אשר נהפך מיגון לשמחה והיינו דמקשה אפי' טובא נמי דהא והחדש כתיב ולא מצי לשנויי תפשת מרובה לא תפשת ומשני אנשי כה"ג עצמן אחזו שיעור זמנם דומי' דזמנם עד עשירי וטפי לא ואמנם טעמא בעי הא באמת כתי' והחדש וע"כ צ"ל טעמא הי' דמיום הכניסה ליום הכניס' לא דחינן ולא משכחת עשירי בלא יום הכניסה ולא מיירי הכא מכפרי' כי אנשי כה"ג לא תיקנו אכפרי' והא"ש פירש"י דמתני' דמשום דמיום הכניסה ליום הכניסה לא דחי משו"ה לא תיקנו עשירי ואע"ג לכפרי' לא צריכי' זה מ"מ לעיקר תקנתם אנשי כה"ג צריכי' לזה ולק"מ:
נחזור לעניננו לא ראיתי שום דבר לחייב בעלי כפרי' שאינם מהקהלה להטיל שום מס כ"א על דרך התפשרו' כאשר כתבתי והנלע"ד כתבתי פ"ב נגהי ליום עש"ק ג' שבט תקצט"ל. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |