רש"ש/תענית/כז/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא מר סבר עיקר שירה בפה כו'. עפרש"י ומשמע מיהא דלכ"ע השיר מעכב הקרבן והוא כר"מ בערכין (יא) ובזה מיושב פרש"י בע"ז (מז) ממה שהעירותי עליו שם:
שם ואומר בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר. המקרא הזה (דה"א כד ו) נלאו המפרשים לפרשו. ועי' בבא"ח שאמר בזה דבר חכמה[1]. אך עדיין לא פלטינן מקושיא, דמכל מקום הוה עוול לאיתמר והוא כשיצא גורל אחד לאלעזר וא' לאיתמר הגם שנשארו בקלפי ט"ו פתקין לזה כמו לזה הרי השני מאותו ב"א לאיתמר שיצא כבר הוא כמו שאינו כיון דאף אם יצא לא יהא נחשב למאומה. וכן כשיצאו עוד א' לאלעזר וא' לאיתמר יהיה השני לו כמו שאינו ולא נשאר לו רק י"ב שיוכלו לזכות. ולאלעזר י"ד וכן ביתר היוצאים. ולשיטתו ה"ל לתקן כן שיכתבו ט"ז פתקין לאיתמר בלא שם בית אב שלו אלא איתמר סתם והשמונה הראשונים שיצאו מאתם יזכו כסדר צאתם ואח"כ יפילו הח' ב"א שלו ביניהם לבדם גורל. ולזה יש לכוין המקרא ב"א אחד אחוז לאלעזר ר"ל דלאלעזר היה אחוז שם הבית אב שלו. ואחוז אחוז לאיתמר רצה לומר דלאיתמר לא היה אחוז שם הבית אב שלו אלא איתמר סתם וזהו הוראת הכפל דפי' בכל פעם לא היה נאחז רק איתמר סתם. אבל באמת נראה דאין עול כלל לאיתמר אף את"ל כפשוטו שלא היה לאיתמר רק ח' פתקין לפי ההלכה שבידינו כל קבוע כמחצה על מחצה דמי:
שם ת"ר ד' משמרות עלו מן הגולה כו'. עי' רש"א בח"א שהקשה הא מצינו בסוף סוכה בלגה וישבב. ול"נ ליישב דלאחר שחלקו אותן ד' לכ"ד קראו להן שמות כשמות הראשונים. וכה"ג מצינו רפ"ה דשקלים גבי ממונים שהיו במקדש לפי' הרע"ב בשם רבותיו. ועי' בערכין (יג) בתד"ה משמרתו שהקשו כעין קושיית הרש"א ותירוצם השני שם הוא כעין תירוצי. אך לפ"ז יקשה לכאורה מאי מדייק הש"ס שם מזה דמשמרתו של יהויריב לא היה בבית שני. וי"ל לפי שתחלת הברייתא דשם הוא מגלגלין חובה ליום חייב כו'. משמע דר"ל דגם חוב המשמרה גרם לזה שיחרב הבית בשבתה בראשונה ובשניה לכן דייק שפיר דהא אף שנקראה בשם יהויריב מ"מ אנשיה היו אחרים ובזה נעזרתי קצת מהגבורת ארי:
רש"י ד"ה עיקר שירה בכלי. אבוב וכן בפ' החליל. אבוב היינו חליל כדאיתא בערכין (י ב) ועמש"כ בסוכה (נ ב):
רש"י ד"ה וימצאו בני אלעזר כו'. צריך להגיה לשון הפסוקים בדבריו כדאיתא בגמרא:
תד"ה אי מה. כיון דילפינן גז"ש. ל"ד דאינו אלא היקש:
בא"ד מדקא חזינן כו' ממשרת לבע"מ. כצ"ל:
תד"ה מ"ס. ולכך הכל כשרים כו' לומר שירה. ע"כ כוונתם על שיר דכלים. דשיר הפה דהוא עיקר וודאי אינו אלא בלוים כדמוכח מקראי דמייתי הגמרא בערכין (יא):
- ↑ עי' מה שהאריך בביאור מקרא זה בנחלת דוד (ח"ב דרוש י"ג), ואף הוא מביא בתחילת דבריו: וזה מקרוב פירשוהו במאספים חדשים (דברי רד"ט נדפסו מקודם בגליון הראשון והיחיד של 'פליטת סופרים', וילנה תרכ"ג, מדור שפה לנאמנים עמ' ג', ושם מודפס במקום 'במאספים חדשים' - בביאורים חדשים) דלבני איתמר אף שלא היו רק ח' בתי אבות. עכ"ז בהטלת הפיתקין לקלפי נתנו לכל משמר מהם שני פתקין בכדי שיהיו הפתקין המונחים בקלפי שווים במספרם לאלעזר ולאיתמר. כי בזולת זה אם היו פתקי בני אלעזר מרובים בכפלים על בני איתמר בלי ספק שהיו עולים ראשונה ביד המעלה גורלות מקלפי לריבוים. ונמצא שיהיה לבני אלעזר עור יתרון גדול על בני איתמר במעלות הקדימה (אשר גם זה הוא ענין גדול) והמה לא ראו לתת להם יתרון מעלה גם בזה לבעבור כי באיכות היו שווים כאשר הקדים הכתוב להשוותם באיכות ככתוב כי היו שרי קודש ושרי אלפים מבני אלעזר ומבני איתמר ולזאת התחכמו ליתן לכל משמר ומשמר מבני איתמר ב' פיתקין בכדי שישתוו במספרם לבני אלעזר ושוב לא יעלו בני אלעזר ראשונה ביד המעלה יותר מבני איתמר וזהו אמרו בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר. עכ"ד. אמנם גם בדבריהם לא מצאתי מנוח כי עדיין לא כוונו אל מטרת האמת. האחד שהוא סותר לגמרי לש"ס דילן במסכת תענית שכתבנו לעיל, אשר לדבריהם אינו מובן כלל. ב' ועוד דאכתי לא תקנה החששא לגמרי מאחר דפתקי איתמר כפולים היו ונפסלו ביציאתם שנית ופתקי אלעזר כולם כשרים בעלותם. וא"כ סוף סוף פתקי אלעזר מרובים משל איתמר. ולא פלטנו לגמרי מחששא דיתרון הקדימה. ג' ועוד דלישנא דאחוז אין הוראתו הפשוטה מורה על ההנחה בקלפי רק על העלותו ממנה ככתוב אחד אחוז מן החמישים, שהכוונה שהוא מורם מן החמישים (עיין בירושלמי פ"ד דתרומות). ד' ועוד בגוף הענין הדבר זר מאוד לעשות קלפי כזאת ליתן לא' ב' פיתקין ומעולם לא שמענו כזאת. ע"כ קושיותיו על 'דבר חכמה' זה, וחלק מקושיותיו כקושיות רבנו כאן. ולכן האריך לבאר באופן אחר "עפ"י עומק פשוטו באופן שיהיו דברי חז"ל קיימים" שהיו שתי קלפיות נפרדות לבני אלעזר ולבני איתמר וגם לא הניחו פתקים אלא לפי שמונה בתי אב ולא לפי החלוקה לששה עשר, עיי"ש נועם אריכות דבריו. ועי' ג"כ על פי דבריו בתשובת מהרי"ד (חושן משפט סי' מ). וראו ביאור נוסף למקרא זה מדברי רבי אליהו גולדברג אב"ד אשכנזים בבוברויסק בס' ארשת (א, תשמ"א) עמ' 385–386, הובאו במראי מקומות לדברי הימים שם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |