רש"י/שבת/סג/א

רש"י שבת סג א

ביין חרדלי. שחור כלומר לבנה או שחורה:

במסב רחב. מיסב מטה שמיסב עליה בשעת אכילה ולענין ניאוף אשה שמנה:

קצר. כחושה:

חבר טוב. אשה טובת מראה:

דצימצמאי מלכתא. כך שמה:

מתני' באלה. מפרש בגמ' קולפא מצוק"ה בלע"ז:

וכתתו חרבותם. ואי תכשיטין נינהו לא יהו בטלין לעתיד:

בירית. בגמרא מפרש:

טהורה. אינה מקבלת טומאה:

ויוצאין בה. דלא שלפא ומחויא שלא יראה שוקה:

כבלין טמאין. בגמ' מפרש לה:

גמ' שרגא בטיהרא. נר בצהרים מתוך שאינו צריך אינו נאה אבל בזמן הזה שהוא עת מלחמה תכשיטין הן:

ופליגא. הא דקתני בטלין לימות המשיח פליגא דשמואל דלשמואל אין בטלין לימות המשיח:

לא יחדל. משמע לעולם אלמא יש עניות ועשירות ש"מ נחמות שנתנבאו הנביאים ולא יהיה כנעני עוד (זכריה יד כא) לא לימות המשיח נתנבאו שהן מן העולם הזה דאם כן חדל לך אביון:

מסייע ליה. ברייתא דקתני בטלין לימות המשיח לרבי חייא בר אבא:

לא נתנבאו. דברי נחמות שלהן:

עין לא ראתה. עין של נביאים לא שלטה לראותו:

בדברי תורה כתיב. הוי זהיר לחזר על משנתך שתהא מזומנת לך בשעת הדין להביא ראיה כחרב על ירך גבור לנצח במלחמה והוא הודך והדרך:

דליגמר איניש. לגרוס שמעתא מרביה ואף על גב דלא ידע לכולהו טעמיה:

והדר ליסבר. טעמיה דהא קשה ליה לרב כהנא ולא הוה ידע להאי טעמא ותלמודיה הוה קים ליה מדהוה בר תמני סרי:

המחדדין. שואלין ומשיבין ולא לקפח אלא להתחדד:

והדרך. כמו וחדדך:

ותורך. ותלמדך:

עושר וכבוד ליכא. בתמיה כיון דאיכא אורך ימים כ"ש עושר וכבוד:

למיימינין. של תורה שמפשפשין טעמיהן בדקדוק ובוררין כימין המיומנת למלאכה:

למשמאלין בה. שאין יגעים בה כל צרכן אי נמי מיימינין בה עוסקין לשמה משמאילים שלא לשמה:

הנוחין זה לזה. נושאין ונותנין בה בנחת רוח מתעסקין כדי שילמדו זה מזה:

ידבר עמים תחתינו. ישפיל וכל שפלות בנחת ל"א הנוחין מנהיגין זה את זה להבנתה של הלכה כמו לך נחה (שמות לב לד) ידבר תרגום של ינהג:

ומי יאמר לו מה תעשה. שומר מצות יוכל לומר לו:

המקשיבין. מלמדים זה את זה ומבינים זה מזה ולישנא דקרא נקט:

בגנים. בתי מדרשות:

חבירים מקשיבים. זה לזה להם אני אומר שישמיעוני קולם ואענם:

ברח דודי. בתריה כתיב:

המדגילים. מאספין זה את זה ואומרים בא ונלמוד ונבין בין שנינו הואיל ואין לנו רב ללמדנו:

צורתא. שורש הדבר קצת למדו מרבם:

גדול המלוה. לפי שאין העני בוש בדבר:

ומטיל לכיס. מעות ומלאי להשתכר בהן למחצית שכר ואיידי דאיירי רבי אבא אמר ריש לקיש נקט כל הני מילי דאגדתא דאמר להו ר' אבא משמיה:

חוגרו. הדבק בו שסופך ליהנות מתלמודו

אל תדור בשכונתו. שאינו יודע בדקדוקי מצות ואין חסידותו שלם וסופך ללמוד ממנו:

מונע חסד. שאינו מניח העניים לבא לפתחו:

למס. דהיינו כלב:

מרעהו

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף