רש"י/עירובין/כג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מדק"ס)
(אחרי בדיקת ה' כת"י שבדף השיחה)
 
שורה 3: שורה 3:
'''{{עוגן1|רבי}} עקיבא היינו ת"ק.''' דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגינה ולקרפף אבל אם היה כו' אלמא היכא דאיכא בית דירה אפי' טובא ובשלא הוקף לדירה בית סאתים כר"ע:
'''{{עוגן1|רבי}} עקיבא היינו ת"ק.''' דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגינה ולקרפף אבל אם היה כו' אלמא היכא דאיכא בית דירה אפי' טובא ובשלא הוקף לדירה בית סאתים כר"ע:


'''{{עוגן1|איכא}} בינייהו דבר מועט.''' שבית סאתים יתר על שבעים אמה ושיריים רבועים כדתני לקמן לתנא קמא שרי בבית סאתים שלימים ולר' עקיבא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים ותו לא כדקא אמרי'<ref>בכ"י [א"פ ווטיקן] '''כדקאמר'''.</ref> בהדיא <ref>מכאן הד"א עם דיבור הסמוך, והוא ציטוט מן הגמ' {{ממ|וכ"ה בגליון כ"י מינכן ובכ"י א"פ ובד"ש, דק"ס}}. ובכ"י א"פ מכאן עד סוף הדיבור מקומו אחר ד"ה דבר מועט.</ref>וכמה הן סאתים כחצר המשכן:
'''{{עוגן1|איכא}} בינייהו דבר מועט.''' שבית סאתים יתר על שבעים אמה ושיריים רבועים כדתני לקמן לתנא קמא שרי בבית סאתים שלימים ולר' עקיבא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים ותו לא כדקא אמרי'<ref>בכתבי היד '''כדקאמ''''.</ref> בהדיא <ref>מכאן הד"א עם דיבור הסמוך, והוא ציטוט מן הגמ' {{ממ|וכ"ה בגליון כ"י מינכן ובכ"י א"פ ובד"ש, דק"ס}}. ובכ"י א"פ מכאן עד סוף הדיבור מקומו אחר ד"ה דבר מועט, אבל בשאר כתה"י כלפנינו.</ref>וכמה הן סאתים כחצר המשכן:


'''{{עוגן1|דבר}} מועט.''' לקמן מפרש לה:
'''{{עוגן1|דבר}} מועט.''' לקמן מפרש לה:

גרסה אחרונה מ־04:56, 15 באפריל 2024

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית ישראל
קרן אורה
רש"ש
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ב

רבי עקיבא היינו ת"ק. דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגינה ולקרפף אבל אם היה כו' אלמא היכא דאיכא בית דירה אפי' טובא ובשלא הוקף לדירה בית סאתים כר"ע:

איכא בינייהו דבר מועט. שבית סאתים יתר על שבעים אמה ושיריים רבועים כדתני לקמן לתנא קמא שרי בבית סאתים שלימים ולר' עקיבא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים ותו לא כדקא אמרי'[1] בהדיא [2]וכמה הן סאתים כחצר המשכן:

דבר מועט. לקמן מפרש לה:

מנא הני מילי. דמרבעינן ליה לחצר המשכן לשער בו איסור[3] שבת:

מאי בחמשים. הא רוחב חמשים[4] וארכו מאה דהכי כתיבי במדות הקלעים וכן לפאת צפון באורך קלעים מאה אורך ורוחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה:

אלא[5] אמרה תורה טול חמשים. שארכו יתר על רחבו וסבב חמשים הנותרים דהוו להו שבעים אמות וד' טפחים מרובעין[6] כיצד עשה מהן חמש רצועות של עשר אמה רוחב וארכן חמשים השכב האחת למזרח והאחת למערב הרי רחבה שבעים וארכה חמשים עוד שים אחת לצפון ואחת לדרום הרי שבעים על שבעים אלא שהקרנות פגומין לכל קרן וקרן עשר על עשר [7]מפני התוספת שהוספת טול מן החמשים ארבע חתיכות של י' על י' ושים [8]בארבע קרנות ונתמלאו נשארה רצועה אחת של עשר על עשר אמות שהיא ששים טפחים על ששים טפחים ועשה אותן ל'[9] רצועות של שני טפחים (הרי ל' רצועות אורך כל אחת ואחת עשר אמה) שכולן הן ג' מאות אמות[10] תן ע' לכל רוח[11] הרי שבעים וד' טפחים על שבעים וד' טפחים[12] אלא שהקרנות פגומין טפחיים על טפחיים נשארו בידך עשרים אמה טול מהן שמונה טפחים ושים לקרנות ונתמלאו[13] ונשארו בידך[14] י"ח אמה וד' טפחים ברוחב טפחיים והיינו דבר מועט שאם באת לחלקו[15] ולהקיף בהן אין מגיע התוספת לרוחב ב' שלישי אצבע דהא בעית למעבד מיניה רצועה[16] של רפ"ג אמות וד' טפחים אורך להקיף ארבע הרוחות:

פשטיה דקרא. לענין משכן:

במאי כתיב. בחמשים דקרא מאי היא:

העמד משכן על שפת. שכלין שם החמשים של חצר משנכנסים לה בפתחה של מזרח:

כדי שיהו חמשים אמה. של חצר לפני המשכן:

ועשרים לכל רוח. שהמשכן ארכו ל' כדכתיב (שמות כו) עשרים קרשים ורוחב הקרש אמה וחצי ורחבו של משכן תופש עשר אמות כדכתיב ששה קרשים שהן תשע אמות ושני קרשים למקוצעות שהן ג' אמות רוחב והאמה מכאן והאמה מכאן לכסות עוביין של קרשים של צלע ארכו אמה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן להשלים ולמלא החלל לעשר וכשאתה מעמידו לסוף חמשים ובאמצע רחבה של חצר נשארו מהחמשים על חמשים של חצר עשרים אמות לשלש הרוחות אלא שעובי הקרשים ממעט מהן אמה לכל צד והכא חללה חשיב ועובי הכתלים בכלל העשרים של כל רוח ולפניו למזרחו לא היו קרשים אלא מסך והיינו וילון:

ארכה יתר משנים ברחבה. כחצר המשכן הוא דשרי ואע"ג דלא מרבעה והיינו אורך כשנים ברוחב אבל טפי משנים ברוחב לא מישתרי:

היינו רבי יוסי. דאמר ארכה אפילו פי שנים ברחבה:

איכא בינייהו ריבועא דריבעוה רבנן. ר"א סבר ארכה יותר משנים ברחבה אין מטלטלין ומיהו עיקרה ארכה פי שנים ברחבה כדכתיב ולית ליה ריבועא ומיהו אי מרבעא לא מיתסרא בהכי כדקתני אם היה ארכה יותר משנים ברחבה אין מטלטלין הא בציר מפי שנים מטלטלין ורבי יוסי סבר מרובעת עיקר ולכתחילה אורויי מורינן הכי ומיהו אפילו ארכה פי שנים ברחבה שריא ומדקאמר אפי' מכלל דמעיקרא לאו הכי הוא:

הלכה כרבי יוסי. דלא בעי מרובעת:

והלכה כר' עקיבא. דלא בעי מוקפת לדירה:

ותרווייהו. הנך שמעתתא דשמואל לקולא:

הוה אמינא. דשמואל דירה בעי כר"י בן בבא ובארכה יותר על רחבה כרבי יוסי סבר לה:

אריך וקטין לא. דהא ר"ע מרובע בעי:

נזרע רובו. בזרעונים ביטל דירתו דבזרעונים לא דיירי אינשי והוה ליה גינה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטיל ליה לגבי רובא אבל בנוטע אילנות לא ביטל דירתו דאורחא להסתופף בצל אילנות תמיד:

אלא. שיש באותו מקום זריעה יותר מבית סאתים דנעשה כרמלית דקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כרמלית היא ושאינו נזרע הוי חצר פרוצה במלואה לכרמלית לפיכך כולו אסור:

אבל בית סאתים. דבלאו דירה שרי באנפי נפשיה הכא נמי שרי ואף על גב דמקום זריעה הוי קרוי קרפף ושאינו נזרע הוי חצר ופרוצין זה לזה שאין מחיצה ביניהן אפילו הכי לא אסרי אהדדי הואיל ודחד גברא הוא ורבי שמעון היא דאמר רשות קרפף וחצר לא אסרי אהדדי אפילו היא של ב' בעלי בתים:

כדתנן רבי שמעון אומר אחד חצרות ואחד קרפיפות ואחד גגות רשות אחד הן. לטלטל מזה לזה לכלים ששבתו בתוכן ואפילו הן של בעלים הרבה אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית והוציאן לחצר אסור להוציאן מחצר לקרפף או לגג דבית וקרפף שתי רשויות הן ואפילו דחד גברא:




שולי הגליון


  1. בכתבי היד כדקאמ'.
  2. מכאן הד"א עם דיבור הסמוך, והוא ציטוט מן הגמ' (וכ"ה בגליון כ"י מינכן ובכ"י א"פ ובד"ש, דק"ס). ובכ"י א"פ מכאן עד סוף הדיבור מקומו אחר ד"ה דבר מועט, אבל בשאר כתה"י כלפנינו.
  3. בד"ש שיעור שבת (דק"ס).
  4. בכ"י וד' שאלוניקו ווינציא רפ"ח חמשים הוא (דק"ס).
  5. ליתא בד"ש (דק"ס).
  6. בכ"י ובד' פיזרו [ו]שאלוניקו מרובעין כזה ויש כאן ציור (דק"ס).
  7. בכ"י על עשר עוד קח הרצועה הנותרת שהיא חמשים של עשר ועשה ממנה ה' רצועות מעשר על עשר ותן ארבע לארבע הקרנות למלאות פגימתן עוד קח הרצועה הנותרת שהיא עשר על עשר שהן ששים טפחים על ששים טפחים ועשה אותן של שני כו' (דק"ס).
  8. בד' פיזרו ושים בקרנות נשארה כו', ובד"ש ושים לארבע קרנות ויתמלאו טול עשרה על עשרה הנותרים שהם ששים טפחים כו' (דק"ס).
  9. ליתא בכ"י ובד"ש, וכ"ה ישר דא"צ עוד למחוק הרי ל' כו' שמחקו המהר"ם לובלין מפני שהוא כפול (דק"ס).
  10. בד"ש אורך כל אחת עשר אמות שהן שלש מאות תן כו' (דק"ס).
  11. בד' ווינציא בסילאה וקושט' תן ע' לכל רוח הרי הל' רצועות י' אמות אורך וב' טפחים רוחב שים אותן על רוח מזרחית וכן לכל רוח י' רצועות לע' אמות הרי ע' וד' טפחים כו', ואין לזה הבנה ומחקו המהרש"ל בדפוס הראשון והמהר"ם לובלין (דק"ס).
  12. בכ"י ובד' פיזרו ליתא הרי "ע' וד' טפחים על ע' וד' טפחים" והנוסח הרי ר"פ טפחים אלא כו' (דק"ס).
  13. [א"ה בדפו"י "ונתמלאות" וכ' ע"ז בדק"ס] בכ"י ובד' שאלוניקו פיזרו ווינציא רפ"ח ונתמלאו ובד' ווינציא רפ"ב בסילאה ובנבשתי ונתמלאו' בקו על הוא"ו והוא טעות הדפוס ובד' יושטיניאן וקושט' פשטו ליה ונתמלאות (דק"ס).
  14. בכ"י ובד' פיזרו ונשארו בידך מעשרים אמה י"ח אמה, והוא מיותר (דק"ס).
  15. בד"ש לחלקן (דק"ס).
  16. [א"ה בדפו"י "רצועות" וכ' ע"ז בדק"ס] בד"ש רצועה וכ"ה בכ"י ובדפוסים הישנים עד בנבשתי. ובכולן רצועה של רפ"ח אמות אורך והגיהו המהרש"ל בד' הראשון רפ"ג אמות אורך והביאו גם המהרש"א וכ"ה באמת בד' שאלוניקו ובנבשתי. ובד' קראקא הגיהו רפ"ב אמות וד' טפחים אורך ובד' פפד"מ הדפיסו אחר הגהת מהרש"ל רפ"ג ואחרי ד' קראקא וד"ט ושבוש הוא. וכ"ה כהוגן כמו בד' קראקא בד' אמ"ד וויען הישנים (דק"ס).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף