קרן אורה/עירובין/כג/ב

קרן אורה עירובין כג ב

דף כ"ג ע"ב

גמרא ר"ע היינו ת"ק ופירש"י ז"ל ת"ק דאמרו לו כו' אלמא היכא דאיכא בית דירה אפילו טובא מלשון רש"י ז"ל כאן נראה דריב"ב פליג אפילו בדיר וסהר ומה שלא פי' ז"ל כפי' התוס' נראה משום דלא מסתבר לומר דלא פריך אלא איתור לישנא. ועוד כיון דריב"ב מצריך שמירה וגם שתהא מרובעת כדקתני שהן ע' אמה כו ואי הוי אמר ר"ע סתמא אפילו אין בה אחת מכל אלו ה"א דלא בעינן נמי מרובעת קמ"ל ובלבד אבל השתא פריך שפיר דהא דאפילו אין בו אחת מכל אלו ל"ל. והתוס' ז"ל הקשו ע"ז לימא ארוך וקטן איכא בינייהו ומסתמא לא פליגי אר"י דאמר לעיל אפילו ארוך וקטן ויש לדקדק דהא ממתניתין משמע דר"י ס"ל דווקא מרובעת דקאי אריב"ב דאמר שהן ע' אמה כו'. ועוד אי נימא דר"י לא מצריך מרובעת וכיון דהוא אפסיק במילתי' בין ריב"ב לדברי ר"ע א"כ מש"ה איצטריך לר"ע לחזור ולשנות ובלבד כו' לאפוקי מדר"י דלא מצריך מרובעת אבל הריטב"א ז"ל כתב לעיל דהא דמכשיר ר"י ארוך וקטן היינו דווקא בפסי ביראות דהקילו בה אבל בקרפף ס"ל דבעינן מרובעת וא"כ אמרו לו דר"י נמי הכי ס"ל ושפיר פריך היינו ת"ק אלא דלפי הנראה משיטת רש"י ז"ל דריב"ב אפילו בהיקף לדירה אינו מותר אלא ב"ס קשה הדבר לומר דבעינן אליביה ג"כ מרובעת דווקא וכל היקף שאין ארכו כרחבו יאסר לטלטל בו ועוד יש לדקדק בזה דלפי' רש"י ז"ל דר"ע ל"ל דבר מועט מדקאמר ע' אמה ושיריים וא"כ ריב"ב נמי לית לי' דבר מועט ור"י נמי עלי' קאי ואינו מכשיר אלא בלא דבר מועט ואתי אליבי' ד' ר"י בדבר מועט כפשטי' דלא שיערו בו חכמים א"כ אמאי לא קאמר לעיל דאיכא בינייהו בין ר"י לרשב"א דבר מועט דר"י אינו מכשיר אלא עד ב"ס היינו בלא דבר מועט ורשב"א מכשיר ב"ס שלימים ויש ליישב ודו"ק ועיין בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל:

שם גמרא איכא בינייהו רבוע דרבעוהו רבנן ועיין תוס' ז"ל ובפי' המשניות להרמב"ם ז"ל מבוארים הדברים יותר ע"ש ועיין במאור ובמלחמות:

תוס' בד"ה פשטי' דקרא כו' ומיהו בכיצד מעברין פריך כו'. ולא ידענא מאי מספקא להו ז"ל אי דרשא גמורה כיון דעיקר הדבר מדרבנן הוא מה"ת אפילו כור ואפילו כוריים מותר לטלטל אלא וודאי אסמכתא בעלמא ובכיצד מעברין פריך שפיר דהתם דריש לה למדוד בחבל חמשים והיינו נמי אסמכתא בעלמא דתחומים לאו דאוריי' ע"כ פריך שפיר הא איצטריך לטול חמשים וסבב חמשים וק"ל:

(שייך לעיל) ולפי הנראה מדברי הרא"ש ז"ל דר"א דווקא קאמר יתר אמה אחת ע"פ שנים א"כ אמאי לא קאמר הש"ס דאיכא בינייהו דלר"י אם הוא פ"ש ברחבה מטלטלין אבל במשהו יותר אין מטלטלין ולר"א בעינן דווקא אמה אחת וצ"ע:

רש"י בד"ה אבל ב"ס כו' הואיל ודחד גברא הוא עיין מהרש"א ז"ל שכתב דהיכא דפרוצין זל"ז או הוי של ב' בעלים הוי אסרי אהדדי אף דמותרין לטלטל מזל"ז אם יש מחיצה ביניהם ואיני יודע טעם לזה כיון דמותרים זל"ז א"כ הוי נפרץ למקום המותר לו וכמש"כ רש"י ז"ל לקמן בהאי שמעתא ואי משום דשני רשויות שולטין בו מה איכפת לן בזה לענין לטלטל כלים ששבתו בתוכו ועוד דא"כ מזל"ז כשמחיצה ביניהם נמי יהא אסור והריטב"א ז"ל פי' ד' רש"י ז"ל בע"א היינו שהחצר יהי' של אדם אחד אכל אם החצר הוא של ב' בני אדם ויש בו דיורין ואסרי אהדדי אז אסור גם מקרפף לתוכו וגם זה אינו מובן דאפילו אם יש דיורין בחצר כלים ששבתו בתוכו מותר לטלטל לקרפף ולשון רש"י ז"ל עדיין צ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף