רש"י/עבודה זרה/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(קישורים) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
'''לא יושיט אדם כוס יין לנזיר'''. שמא יבא לשתותו: | '''לא יושיט אדם כוס יין לנזיר'''. שמא יבא לשתותו: | ||
'''ואבר מן החי לבני נח'''. לפי שנאסר להן דכתיב אך בשר וגו' | '''ואבר מן החי לבני נח'''. לפי שנאסר להן דכתיב אך בשר וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#ד|בראשית ט]]}}: | ||
'''דקיימא בתרי עברי נהרא'''. עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל: | '''דקיימא בתרי עברי נהרא'''. עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל: | ||
שורה 42: | שורה 43: | ||
'''מלוה בשטר אין נפרעין מהן'''. לפני אידיהן מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה: | '''מלוה בשטר אין נפרעין מהן'''. לפני אידיהן מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה מ־13:35, 8 ביוני 2020
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רי"ד - מהדורה קמא רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
לא יושיט אדם כוס יין לנזיר. שמא יבא לשתותו:
ואבר מן החי לבני נח. לפי שנאסר להן דכתיב אך בשר וגו' (בראשית ט):
דקיימא בתרי עברי נהרא. עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל:
נשא ונתן. לפני אידיהן עמהן מהו בהנאה:
אסור. ליהנות מאותה סחורה:
כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהן. לפני אידיהן:
לא אסרו אלא בדבר המתקיים. עד יום אידיהן דחזי ליה קמיה ביום אידו ואזיל ומודה:
אבל דבר שאינו מתקיים. כגון ירק וכיוצא בו מותר:
בדבי רבי אושעיא. במתניתא דבי רבי אושעיא דאיהו סידרה למתניתא וכן ר' חייא:
אבל לא לוקחין מהן. דמרווח ליה שמתוך שאינו מתקיים מתאוה הוא למכרו:
קסרינאה. דינר מצורה חדשה שפסל קיסר את הראשונה וגזר על זו:
כלאחר יד. שלא יבין שמדעת השלכתו וכיון שרואה שאבד ממך לא ישמח:
כולה משום דמודה הוא. שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו:
וצריכי. למתני במתני' לכולהו:
משום דקא מרווח להו גרסינן:
דחשיבא ליה מילתא. דצריך ישראל לשאול את כליו וידע דהדר ליה את כליו בעין:
לא תסוד. לא תתן סיד על פניה במועד:
מפני שניוול הוא לה. בעודו על פניה ואף על פי כשנוטלתו מאדימה ומצהיל פניה כיון דהנאה זו אינה אלא עד לאחר המועד וניוול בתוך המועד אסור:
לקפלו. לנוטלו מעל פניה:
בתוך המועד. כגון שבאה לסוד בתחלת המועד ולבסוף יום או יומים תטלנו ונהנית הימנו בתוך המועד:
דכולהו מיצר עכשיו. כל מה שהתירו לעשות במועד מיצר הוא באותה שעה כגון שחיטה ותיקון סעודה והתירו לו משום שמחה דלאחר זמן שבתוך המועד:
מלוה בשטר אין נפרעין מהן. לפני אידיהן מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה: