רש"י/עבודה זרה/ה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←top: עוגנים לד"ה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''לומר לך'''. גזירת מלך היתה ליתן פתחון פה לשבים: | '''{{עוגן1|לומר}} לך'''. גזירת מלך היתה ליתן פתחון פה לשבים: | ||
'''דמפרסם חטאיהן'''. ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו: | '''{{עוגן1|דמפרסם}} חטאיהן'''. ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו: | ||
'''מלפפתו'''. מעטפתו לשון מלבוש כמו מלפפין את התינוק בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קכט/ב|שבת דף קכט:]]}}: | '''{{עוגן1|מלפפתו}}'''. מעטפתו לשון מלבוש כמו מלפפין את התינוק בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קכט/ב|שבת דף קכט:]]}}: | ||
'''לאבותינו'''. עושי העגל: | '''{{עוגן1|לאבותינו}}'''. עושי העגל: | ||
'''לא באנו לעולם'''. שהיו כמלאכים ולא הולידו בנים: | '''{{עוגן1|לא}} באנו לעולם'''. שהיו כמלאכים ולא הולידו בנים: | ||
'''לאותם'''. בנים שהיו כבר בעמידתם בסיני: | '''{{עוגן1|לאותם}}'''. בנים שהיו כבר בעמידתם בסיני: | ||
'''לשמחת עונה'''. שעד עתה נאסר להן אל תגשו אל אשה: | '''{{עוגן1|לשמחת}} עונה'''. שעד עתה נאסר להן אל תגשו אל אשה: | ||
'''עד שיכלו וכו''''. אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם: | '''{{עוגן1|עד}} שיכלו וכו''''. אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם: | ||
'''כי לא לעולם אריב'''. לאחר זמן הגאולה ולא לנצח אקצוף מלגאול כי רוח אשר לפני נשמות שבגוף יעטוף הוא המאחר כמו העטופים ללבן {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ל#מב|בראשית ל]]}} ונשמות שאני עשיתי: | '''{{עוגן1|כי}} לא לעולם אריב'''. לאחר זמן הגאולה ולא לנצח אקצוף מלגאול כי רוח אשר לפני נשמות שבגוף יעטוף הוא המאחר כמו העטופים ללבן {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ל#מב|בראשית ל]]}} ונשמות שאני עשיתי: | ||
'''כמי שלא באנו לעולם'''. לפי שהן חיים לעולם וכל זמן שהן קיימין אין אנו חשובין כלום: | '''{{עוגן1|כמי}} שלא באנו לעולם'''. לפי שהן חיים לעולם וכל זמן שהן קיימין אין אנו חשובין כלום: | ||
'''הא לא קבלו ישראל את התורה'''. הוי שומע מכאן שלא קבלוה לקבל שכר היום בעולם הזה אלא שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן וזו היא טובה הכתובה כאן למען ייטב להם: | '''{{עוגן1|הא}} לא קבלו ישראל את התורה'''. הוי שומע מכאן שלא קבלוה לקבל שכר היום בעולם הזה אלא שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן וזו היא טובה הכתובה כאן למען ייטב להם: | ||
'''הוא דאמר'''. ר"ל: | '''{{עוגן1|הוא}} דאמר'''. ר"ל: | ||
'''עניות'''. שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול: | '''{{עוגן1|עניות}}'''. שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול: | ||
'''דתן ואבירם'''. דאמר מר {{ממ|[[בבלי/נדרים/סד/ב|נדרים דף סד:]]}} כל מקום שנאמר נצים נצבים אינן אלא דתן ואבירם והכא במבקשי נפשו כתי' נצים היינו אותן עברים שהלשינו עליו: | '''{{עוגן1|דתן}} ואבירם'''. דאמר מר {{ממ|[[בבלי/נדרים/סד/ב|נדרים דף סד:]]}} כל מקום שנאמר נצים נצבים אינן אלא דתן ואבירם והכא במבקשי נפשו כתי' נצים היינו אותן עברים שהלשינו עליו: | ||
'''וכן הוא אומר לו עמי שומע לי'''. שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ל#לד|בראשית ל]]}}: | '''{{עוגן1|וכן}} הוא אומר לו עמי שומע לי'''. שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ל#לד|בראשית ל]]}}: | ||
'''כפויי טובה'''. אינן מכירין להחזיק טובה לבעלים: | '''{{עוגן1|כפויי}} טובה'''. אינן מכירין להחזיק טובה לבעלים: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה אחרונה מ־02:23, 19 בנובמבר 2020
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות חידושי הר"ן מהר"ם חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
לומר לך. גזירת מלך היתה ליתן פתחון פה לשבים:
דמפרסם חטאיהן. ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו:
מלפפתו. מעטפתו לשון מלבוש כמו מלפפין את התינוק בשבת (שבת דף קכט:):
לאבותינו. עושי העגל:
לא באנו לעולם. שהיו כמלאכים ולא הולידו בנים:
לאותם. בנים שהיו כבר בעמידתם בסיני:
לשמחת עונה. שעד עתה נאסר להן אל תגשו אל אשה:
עד שיכלו וכו'. אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם:
כי לא לעולם אריב. לאחר זמן הגאולה ולא לנצח אקצוף מלגאול כי רוח אשר לפני נשמות שבגוף יעטוף הוא המאחר כמו העטופים ללבן (בראשית ל) ונשמות שאני עשיתי:
כמי שלא באנו לעולם. לפי שהן חיים לעולם וכל זמן שהן קיימין אין אנו חשובין כלום:
הא לא קבלו ישראל את התורה. הוי שומע מכאן שלא קבלוה לקבל שכר היום בעולם הזה אלא שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן וזו היא טובה הכתובה כאן למען ייטב להם:
הוא דאמר. ר"ל:
עניות. שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול:
דתן ואבירם. דאמר מר (נדרים דף סד:) כל מקום שנאמר נצים נצבים אינן אלא דתן ואבירם והכא במבקשי נפשו כתי' נצים היינו אותן עברים שהלשינו עליו:
וכן הוא אומר לו עמי שומע לי. שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך (בראשית ל):
כפויי טובה. אינן מכירין להחזיק טובה לבעלים: