רש"י/בראשית/יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ בראשית יז

א

שדי. אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון. וכן כל מקום שהוא במקרא פרושו כך: די שלו, והכל לפי הענין:

התהלך לפני. כתרגומו פלח קדמי, הדבק בעבודתי:

והיה תמים. אף זה צווי אחר צווי, היה שלם בכל נסיונותי. ולפי מדרשו התהלך לפני במצות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני. דבר אחר והיה תמים, (עכשו אתה חסר ה' אברים, ב' עינים, ב' אזנים, וראש הגויה) שאוסיף לך אות על שמך, ויהיו מנין אותיותיך רמ"ח כמנין אבריך:

ב

ואתנה בריתי. ברית של אהבה וברית הארץ להורישה לך על ידי מצוה זו:

ג

ויפל אברם על פניו. ממורא השכינה. שעד שלא מל לא היה בו כח לעמד ורוח הקדש נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם נפל וגלוי עינים, בבריתא דרבי אליעזר:

ה

כי אב המון גוים. לשון נוטריקון של שמו. ורי"ש שהיתה בו בתחלה, שלא היה אב אלא לארם שהוא מקומו ועכשו אב לכל העולם, לא זזה ממקומה, שאף יו"ד של שרי נתרעמה על השכינה עד שנתוספה ליהושע, שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע (במדבר י"ג):

ו

ונתתיך לגוים. ישראל ואדום, שהרי ישמעאל כבר היה לו, ולא היה מבשרו עליו:

ז

והקמתי את בריתי. ומה היא הברית, להיות לך לאלהים:

ח

לאחזת עולם. ושם אהיה לכם לאלהים, אבל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה:

ט

ואתה. וי"ו זו מוסיף על ענין ראשון, אני הנה בריתי אתך, ואתה הוי זהיר לשמרו, ומה היא שמירתו, זאת בריתי אשר תשמרו המול לכם וגו':

י

ביני וביניכם וגו'. אותם של עכשו:

ובין זרעך אחריך. העתידין להולד:

המול. כמו להמול, כמו שאתה אומר עשות, כמו לעשות:

יא

ונמלתם. כמו ומלתם, והנו"ן בו יתרה ליסוד הנופל בו לפרקים, כגון נ' של נושך ונ' של נושא, ונמלתם, כמו ונשאתם. אבל ימול לשון יפעל, כמו יעשה, יאכל:

יב

יליד בית. שילדתו השפחה בבית:

מקנת כסף. שקנאו משנולד:

יג

המול ימול יליד ביתך. כאן כפל עליו ולא אמר לשמונה ימים ללמדך שיש יליד בית נמול לאחר שמונה ימים כמו שמפרש במסכת שבת (דף קל"ה ב'):

יד

וערל זכר. כאן למד שהמילה באותו מקום שהוא נכר בין זכר לנקבה (בראשית רבה):

אשר לא ימול. משיגיע לכלל ענשין ונכרתה. אבל אביו אין ענוש עליו כרת, אבל עובר בעשה:

ונכרתה הנפש. הולך ערירי ומת קדם זמנו (שבת כ"ד):

טו

לא תקרא את שמה שרי. דמשמע שרי, לי ולא לאחרים, כי שרה סתם שמה, שתהא שרה על כל (ברכות י"ג):

טז

וברכתי אותה. ומה היא הברכה, שחזרה לנערותה, שנאמר היתה לי עדנה (בר' י"ח):

וברכתיה. בהנקת שדים כשנצרכה לכך ביום משתה של יצחק, שהיו מרננין עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא, והביאה כל אחת בנה עמה ומנקתה לא הביאה, והיא הניקה את כלם. הוא שנאמר היניקה בנים שרה, ב"ר רמזו במקצת:

יז

ויפל אברהם על פניו ויצחק. זה ת"א, לשון שמחה, וחדי, ושל שרה לשון מחוך. למדת שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה, וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם:

הלבן. יש תמיהות שהן קימות, כמו הנגלה נגליתי, (שמואל א ב'), הראה אתה (יח' ח'), אף זו היא קימת. וכך אמר בלבו, הנעשה חסד זה לאחר, מה שהקב"ה עושה לי,

ואם שרה הבת תשעים שנה. היתה כדאי לילד. ואף על פי שדורות הראשונים היו מולידין בני ת"ק שנה, בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח לעולם, צא ולמד מעשרה דורות שמנח ועד אברהם, שמהרו תולדותיהן בני ס' ובני ע':

יח

לו ישמעאל יחיה. הלואי שיחיה ישמעאל. איני כדאי לקבל מתן שכר כזה:

יחיה לפניך. יחיה ביראתך, כמו התהלך לפני, פלח קדמי:

יט

אבל. לשון אמתת דברים, וכן אבל אשמים אנחנו (בראשית מב), אבל בן אין לה (מלכים ב ד'):

וקראת את שמו יצחק. על שם הצחוק, וי"א על שם העשרה נסיונות וצ' שנה של שרה וח' ימים שנמול, וק' שנה של אברהם:

והקימתי את בריתי אתו. למה נאמר, כבר כתיב ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך וגו', אלא לפי שאומר והקמותי וגו', יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום, ת"ל והקמתי את בריתי אתו, ולא עם אחרים: ואת בריתי אקים את יצחק. למה נאמר, אלא למד שהיה קדוש מבטן. ד"א אמר ר' אבא, מכאן למד ק"ו בן הגבירה מבן האמה. כתיב הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו, זה ישמעאל, וק"ו ואת בריתי אקים את יצחק:

ואת בריתי. ברית המילה תהא מסורה לזרעו של יצחק:

כ

שנים עשר נשיאים. כעננים יכלו. כמו נשיאים ורוח (משלי כ"ה):

כב

מעל אברהם. לשון נקיה הוא כלפי שכינה, ולמדנו שהצדיקים מרכבתו של מקום (בראשית רבה):

כג

בעצם היום. בו ביום שנצטוה, ביום ולא בלילה. לא נתירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים, ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אלו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקים מצותו של מקום:

וימל. לשון ויפעל:

כד

בהמולו. בהפעלו, כמו בהבראם (בראשית ב):

כה

בהמולו את בשר ערלתו. באברהם לא נאמר "את", לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר, שכבר נתמעך על ידי תשמיש. אבל ישמעאל שהיה ילד, הזקק לחתך ערלה ולפרע המילה, לכך נאמר בו "את" (בראשית רבה):

כו

בעצם היום הזה. שמלאו לאברהם צ"ט שנה ולישמעאל י"ג שנים נמול אברהם וישמעאל בנו :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.