ריטב"א/ראש השנה/יט/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן חי' הלכות מהרש"א פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דא"כ תיפוק ליה דהו"ל יום שנהרג בו גדליה. שעושין אותו י"ט בזמן שיש שלום דבשלמא אי אמרת לאחר החרבן מוקמינן לה קודם שרצו להתענות בד' הצומות ולפיכך רשאין לקבוע בו י"ט ופריק רב לא נצרכה אלא לאסור את שלפניו ופרכינן שלפניו תיפוק ליה משום דהו"ל יום שלאחר ר"ח ונראה דה"ה דהו"מ פריך תיפוק ליה דהו"ל שני של ר"ה בגבולין אלא דא"כ מצי פריק שלא נצרכה אלא לירושלם ולבית הועד שעושין יום א' ומ"מ קשה לי אמאי לא פרכינן תיפוק ליה דהו"ל יום שלאחר ר"ח ואפילו בירושלם וי"ל דהאי מקשה מידע ידע דימים טובים דאורייתא לא בעי חיזוק וקס"ד דר"ח לאו דאורייתא ולהכי פריך מינה והא דמתרצינן ר"ח דאורייתא ודאותבינן לא בעי חיזוק אין עיקר התירוץ אלא מאי דקאמר ר"ח דאורייתא הוא וה"ק וכבר ידעת דאורייתא לא בעי חיזוק וכדתניא וכו' ופרכינן ותיפוק ליה דהו"ל יום שלפני גדליה ופריק רב אשי אליבא דרב גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא מדכתיב יהי' לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים ודברי קבלה כדברי תורה דמי לענין זה שאינם צריכין חיזוק. והא דאמרינן שבתות וי"ט לפניהן ולאחריהן מותרין אתיא כמ"ד בשלהי בכל מערבין דע"ש מתענה ומשלים והלכה כמותו כדאיתא התם א"נ אפילו למ"ד כדי שלא יכנס לשבת מעונה ה"ק לפניהן מותרין והוא שלא ישלים שיאכל מעט קודם בין השמשות וי"ט הכתובים במגלת תענית לפניהן אסורין אפי' בלא השלמה:
מתיב רב טובי וכו' והא יהודא בן שמוע תלמידו של ר"מ ור"מ בתר חרבן הוה. פי' שהרי ר"מ תלמיד ר"ע היה ור"ע תלמיד ר"א הגדול ור"א תלמידו של ר' יוחנן בן זכאי שחרב הבית בימיו ולהכי לא אצטרכינן לאתוייא ראיה הכא אלא על יהודא בן שמוע שהיה תלמידו של ר"מ ומייתינן לה מדתנן כלי זכוכית שניקבו והטילו לתוכן אבר אמר רשב"ג יהודא בן שמוע מטמא משום ר"מ וחכמים מטהרין ופרש"י בחד לישנא דפלוגתייהו בדינא דאורייתא ולענין לקבל טומאה לכתחילה אחר הטלת אבר דר"מ סבר דמיטמא מדאורי' כדין כלי מתכות לפי שהכל הולך אחר המעמיד ורבנן מטהרין מדאורייתא שאין הולכין אחר המעמיד אלא מדרבנן טמויי מטמאו מדין כלי זכוכית שגזרו עליהם חכמים טומאה כדאיתא פ"ק דשבת והקשה עליו [בתוס'] דלישנא דמטהרין לגמרי משמע והסכימו כמו שפי' בלשון הראשון האחר דהכא לענין טומאה ישנה שנטמאו קודם שניקבו קמיפלגי וקמפלגי אם חוזרין לטומאתן כשהטיל לתוכן אבר או לא דר"מ עביד להו ככלי מתכות שחוזרין לטומאתן ישנה כשריצפן דהכל הולך אחר המעמיד ורבנן סברי דההוא מדרבנן הוא וכי גזרו הכי בכלי מתכות שעיקר טומאתן מדאוריתא ומטעמא דמפרש בפ"ק דשבת אבל בכלי זכוכית שכל טומאתן דרבנן לא גזרו בו טומאה ישנה ואי משום אבר שהטיל בהם [אין] הכל הולך אחר המעמיד ור"י ז"ל הקשה דכיון שלא היה שם האבר בטומאתו הראשונה האיך נאמר שיחזור לאותה טומאה משום אבר דהשתא ועוד דבתוספתא מתנו לה להאי פלוגתא גבי כוס של אבן שניקב והטיל לתוכו אבר דהתם לא שייך לומר טומאה ישנה דכלי אבן אינם מקבלין טומאה אפי' מדרבנן ולפיכך הנכון כפי' הראשון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |