ערך/שעטנז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־05:31, 28 באוקטובר 2022 מאת Sije (שיחה | תרומות) (הועתק מדף משתמש:אוצר השו"ת/מפתח, קרדיט למשתמש:אוצר השו"ת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שעטנז

טעם האיסור

בדעת זקנים הביא שני טעמים באיסור שעטנז: א' שכשם שאין לעשות כמעשה הקטורת ושמן המשחה וכתבנית בית המקדש, כן אין ראוי להדיוט ללבוש שעטנז שנמצאת בפרוכת ובבגדי כהונה. ב' אין ראוי לערב ממנחת קין (פרי האדמה דהיינו פשתן) במנחת הבל (צאן דהיינו צמר), וכדאיתא בתנחומא שה' אמר שאינו דין שתתערב מנחת חוטא עם מנחת זכאי.

וברמב"ם כתב בטעם האיסור משום חוקות הגוים, שכך נהגו כמרי עבודה זרה במצרים לבוש שעטנז.

ובמדרש איתא שכדי לזכות ישראל הרבה להם מצות שעטנז שכיון שבא היהודי ללבוש את בגדו, תכף מקיים מצות שעטנז[1]

עשיית שעטנז ומכירתו

כלאי בגדים מותר לעשותם ולמוכרם [לגוי], ואין איסור אלא ללובשן בלבד. וכל שכן שמותר לומר לגוי שיתפור בגד שעטנז לצורך הגוי. במה דברים אמורים כשניכר בו הכלאים, אבל אם אינו ניכר, והכלאים ארוגים בבגד, אסור למכור בגד זה לעכו"ם, שמא יחזור וימכרנו לישראל.

בבגד קשה

רמב"ם פ"י מכלאים יב-יג. טור שו"ע יור"ד ש"א א'. (ועי' תמיד כ"ז ב' במפרש ד"ה שמא תיכרך. שדין זה הוא פלוגתא).

שוע טווי ונוז

אם או או קתני או שצריך שיהיו כולם. עיין שו"ת מן השמים (סימן פא).

בגדי פשתן מלאים בצמר אך אין הצמר טווי עם הפשתן

שו"ת מן השמים (סימן כז) לאסור בגזירה כיון שדומה לאיסור.



שולי הגליון


  1. ויש להעיר מדעת רבינו יונה שאין מקבלים שכר על המנעות מאיסור אלא אם כן בא לידו וכבש יצרו, ולכאורה אין זה שייך לכל שעה שלובש בגדו.
מעבר לתחילת הדף