ערך/קנין אגב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(שינוי קל)
(נדון חדש)
שורה 6: שורה 6:
שדי חמד {{ממ|מערכת הא', אותיות קב, קד}}, ארעא דרבנן {{ממ|אות תקפא}}, דרך המלך {{ממ|קא: ד"ה וכן}}, אהלי יהודה {{ממ|דף כה}}, מזל שעה {{ממ|פב.}}, משנת רבי אליעזר {{ממ|ח"ב, זכרונות כט:. אות י}}, ישועות יעקב {{ממ|סימן תמח סק"ה}}, אור לי {{ממ|סימן לא אותיות לד, מז, מט}}, שואל ומשיב {{ממ|ח"א סימן רה}}, שער המלך {{ממ|מכירה פ"ג}} בסברת הריטב"א שהביא הקהלת יעקב.
שדי חמד {{ממ|מערכת הא', אותיות קב, קד}}, ארעא דרבנן {{ממ|אות תקפא}}, דרך המלך {{ממ|קא: ד"ה וכן}}, אהלי יהודה {{ממ|דף כה}}, מזל שעה {{ממ|פב.}}, משנת רבי אליעזר {{ממ|ח"ב, זכרונות כט:. אות י}}, ישועות יעקב {{ממ|סימן תמח סק"ה}}, אור לי {{ממ|סימן לא אותיות לד, מז, מט}}, שואל ומשיב {{ממ|ח"א סימן רה}}, שער המלך {{ממ|מכירה פ"ג}} בסברת הריטב"א שהביא הקהלת יעקב.


== אגב קרקע מושכרת ==
נחלקו האחרונים האם קנין אגב מועיל גם בקרקע מושכרת. דעת מוהרימ"ט {{ממ|חו"מ סימן פג}} והשואל בשו"ת שואל ומשיב {{ממ|ח"א סימן רה}} שאין קנין אגב מועיל בקרקע מושכרת{{הערה|והוכיח כן מדברי הגמרא בב"מ {{ממ|דף מו}}.}}. ודעת השואל ומשיב {{ממ|שם}} שמועיל{{הערה|ודחה שם ראיית השואל.}}. וכן הוכיח במזל שעה {{ממ|זכיה פ"ד ה"ח}} מדברי הנמוקי יוסף שקנין אגב מועיל בקרקע מושכרת.
וע"ע חת"ס {{ממ|או"ח סימן קיג ד"ה ועפי"ז}}, שו"ת הר הכרמל {{ממ|סימן יג}} הובא בשערי תשובה {{ממ|סימן תמח סק"ח}}, חתן סופר {{דף מט אות ב}}.}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־10:12, 25 באוגוסט 2019

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קנין אגב

מדאורייתא או מדרבנן

נחלקו הראשונים האם קנין אגב הוא מדאורייתא או מדרבנן[1]. ויש מהאחרונים שכתבו לחלק בין מכר למתנה, שבמתנה לכו"ע אגב מדאורייתא ובמכר דווקא נחלקו הראשונים[2].

לעיון נוסף

שדי חמד (מערכת הא', אותיות קב, קד), ארעא דרבנן (אות תקפא), דרך המלך (קא: ד"ה וכן), אהלי יהודה (דף כה), מזל שעה (פב.), משנת רבי אליעזר (ח"ב, זכרונות כט:. אות י), ישועות יעקב (סימן תמח סק"ה), אור לי (סימן לא אותיות לד, מז, מט), שואל ומשיב (ח"א סימן רה), שער המלך (מכירה פ"ג) בסברת הריטב"א שהביא הקהלת יעקב.

אגב קרקע מושכרת

נחלקו האחרונים האם קנין אגב מועיל גם בקרקע מושכרת. דעת מוהרימ"ט (חו"מ סימן פג) והשואל בשו"ת שואל ומשיב (ח"א סימן רה) שאין קנין אגב מועיל בקרקע מושכרת[3]. ודעת השואל ומשיב (שם) שמועיל[4]. וכן הוכיח במזל שעה (זכיה פ"ד ה"ח) מדברי הנמוקי יוסף שקנין אגב מועיל בקרקע מושכרת.

וע"ע חת"ס (או"ח סימן קיג ד"ה ועפי"ז), שו"ת הר הכרמל (סימן יג) הובא בשערי תשובה (סימן תמח סק"ח), חתן סופר תבנית:דף מט אות ב.}}



שולי הגליון


  1. בשדי חמד (מערכת הא', אות קב) כתב שמדברי הרמב"ן שהביא האו"ז (ב"מ מז:) יש להוכיח שקנין אגב במטלטלין הוא מדאורייתא, וכפי שהוכיח ביעיר אוזן (מערכת הק', אות טז) מדברי הרמב"ן הנ"ל שקנין סודר להרמב"ן הוא מדאורייתא. וכ"כ בקהלת יעקב (תוספת דרבנן אות לב) וכ"כ שם בדעת הריטב"א (עי' ריטב"א קידושין כז:). אך עיין בחתם סופר (או"ח סוס"י קיז ד"ה מ"ש מעלתו) שלא הוכרע אצלו בדעת הרמב"ן האם קנין אגב דאורייתא. והתוס' במסכת בבא קמא (יב ד"ה אנא) כתבו שקנין אגב הוא מדרבנן. וכ"ד הרשב"א (ב"ק יב.) והרא"ש (שם) שהוא מדרבנן (עי' שדי חמד שם אות קד), וכ"כ בארעא דרבנן (אות תקפא) כתב שמה שמטלטלין נקנין באגב הוא מדרבנן.
  2. קהלת יעקב (תוספת דרבנן אות לב), ויישב בכך קושייות האחרונים על דעת התוס' שקנין אגב מדרבנן, מכמה מקומות בש"ס שמבואר להפך.
  3. והוכיח כן מדברי הגמרא בב"מ (דף מו).
  4. ודחה שם ראיית השואל.
מעבר לתחילת הדף