ערך/קטורת
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
קטורת
קטורת היתה נעשית פעם בשנה בכמות של שס"ח מנה. שס"ה מנה, כנגד ימות החמה. שלשה מנין יתירין, שמהן מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים. והשאר, ניתנת לאומנין בשכרן[1] (כריתות ו.)
קטורת של יום הכפורים
ערך מורחב – קטורת של יום הכיפורים
קטורת של שאר ימות השנה
- ערך מורחב – קטורת של כל ימות השנה
סממני הקטורת
הסממנים המנויים בברייתא (שם) הם:
צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון, בורית כרשינה, יין קפריסין[2], מלח סדומית, מעלה עשן, (כיפת הירדן).
לעומת זאת, בהמשך הגמרא (שם ו:) מבואר שאחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני.
והנה "בורית כרשינה" ו"יין קפריסין" כבר בברייתא משמע שאינם מכלל הסממנים העיקריים, ולא באים אלא כעזר ל"ציפורן". ש"בורית כרשינה" שפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה, ו"יין קפריסין" שורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה. אבל עדיין נשאר יותר מאחד עשר.
ובדברי הרמב"ם (הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ב'[3]) מתבאר הענין[4], וזה תוכן דבריו:
אע"פ שבתורה לא נתפרשו אלא ארבעה מסמניה (נטף, שחלת, חלבנה, לבונה), שאר סמניה הלכה למשה מסיני הן. ואחד עשר הסמנין שנאמרו לו למשה בסיני (כולל המפורשים בכתוב) הם שעושין אותן במשקל מכוון, ואלו הם:
- נטף - 70 מנה
- שחלת - 70 מנה
- חלבנה - 70 מנה
- לבונה - 70 מנה
- מור - 16 מנה
- קציעה - 16 מנה
- שבולת נרד - 16 מנה
- כרכום - 16 מנה
- קושט - 12 מנה
- קנמון - 9 מנים
- קלופה - 3 מנים
ומוסיפין עמהן בלא משקל[5], מלח סדומית, וכפת הירדן[6], ועשב אחד שמעלה העשן.
וכן כתב בבית יוסף (או"ח סימן קלג) לגבי "מעלה עשן", שאינו מסממני הקטורת ובא כדי לתקן את עשנה.
אם יש איסור בהוספת סממנים
לכאורה למה יהא גרע מכל מצוה שיש בה איסור בל תוסיף.
ומאידך גיסא, יעויין לעיל ש"מלח סדומית" ו"מעלה עשן" ו"כיפת הירדן" הם תוספת על האחד עשר סמנין. ואם יש איסור להוסיף, איך הוסיפום[7], וצ"ע.
ועי' המצויין בדרך חכמה כלי המקדש פ"ב ה"ח ס"ק מ"ה.
מדרש בענין זה
על הפסוקים "צרור המר דודי לי בין שדי ילין, אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי", איתא במדרש רבה (פרשה א') "רבי יוחנן פתר קרייה בקטרת בית אבטינס. צרור המור זה אחד מאחד עשר סממנין שנותנין בה. רבי הונא אמר לה ויאמר ה' אל משה קח לך סמים הרי ב' נטף ושחלת וחלבנה הרי ה' סמים אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים בד בבד יהיה תן חמשה כנגד חמשה הרי עשרה ולבונה זכה הרי אחד עשר מיכן בדקו חכמים ומצאו שאין יפה לקטרת אלא אחד עשר סממנים הללו בלבד. בין שדי ילין שהיתה מצומצמת בין שני בדי הארון. אשכול הכפר שמכפרת עוונות של ישראל. אמר רבי יצחק אשכול שהיתה מתמרת ועולה עד הקורות ואחר כך פוסה ויורדת כאשכול. הכפר המכפרת עונותיהם של ישראל. ואמר רבי יצחק כתיב וכסה ענן הקטרת הכסוי הזה אין אנו יודעין מהו עד שבא דוד ופרשו נשאת עון עמך כסית".
דפים קשורים
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/נג
- ↑ מחללין אותה על מעות, ונותנין אותן לאומנין בשכרן.
- ↑ אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיוריין עתיק.
- ↑ סוף הלכה א'. והלכה ב'. ותחילת הלכה ג'.
- ↑ כנראה מקור דברי הרמב"ם לחלוקה זו הם מלשון הברייתא, ששנו "בורית כרשינה" ו"יין קפריסין" באמצע (בין 11 הסממנים הראשונים, לבין 3 הסממנים שאח"כ), ומשמע מזה ש3 הסממנים האחרונים אינם מנויין בכלל הסממנין העיקריים.
- ↑ ולשון הרמב"ם בהמשך "שוחקין הכל (כל האחד עשר) הדק. ומוסיפין לה רובע הקב מלח סדומית. וכפת הירדן ומעלה עשן כל שהוא", וכמבואר בברייתא שמלח סדומית שיעורו רובע הקב. ואע"פ שכיפת הירדן ומעלה עשן בלבד שיעורן כל שהוא, ואילו מלח סדומית שיעורו רובע הקב, מ"מ רובע הקב אין זה משקל אלא נפח. (וצ"ע מה בכך, ומדוע זו סיבה לחלקו משאר הסממנים. ובאופן כללי צריך להבין גם באלו ששיעורן כל שהוא מדוע יצאו מן הכלל, ועי' לקמן מש"כ הבית יוסף לגבי "מלח סדומית").
- ↑ צ"ע למה פסק הרמב"ם כרבי נתן, הרי לשון הברייתא משמע לכאורה דחכמים חולקים.
- ↑ ומבורית כרשינה ויין קפריסין אפשר לדחוק שאין ראיה, דלצורך הציפורן הם, וצ"ע.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |