ערך/קטורת
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
קטורת
קטורת היתה נעשית פעם בשנה בכמות של שס"ח מנה. שס"ה מנה, כנגד ימות החמה. שלשה מנין יתירין, שמהן מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים. והשאר, ניתנת לאומנין בשכרן[1] (כריתות ו.)
קטורת של יום הכפורים
ערך מורחב – קטורת של יום הכיפורים
קטורת של שאר ימות השנה
- ערך מורחב – קטורת של כל ימות השנה
סממני הקטורת
הסממנים המנויים בברייתא (שם) הם:
צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון, בורית כרשינה, יין קפריסין[2], מלח סדומית, מעלה עשן, (כיפת הירדן).
לעומת זאת, בהמשך הגמרא (שם ו:) מבואר שאחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני. והנה "בורית כרשינה" ו"יין קפריסין" כבר בברייתא משמע שאינם מכלל הסממנים העיקריים, ולא באים אלא כעזר ל"ציפורן". ש"בורית כרשינה" שפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה, ו"יין קפריסין" שורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה. אבל עדיין נשאר יותר מאחד עשר.
ובדברי הרמב"ם (הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ב'[3]) מתבאר הענין, וזה תוכן דבריו:
אע"פ שבתורה לא נתפרשו אלא ארבעה מסמניה (נטף, שחלת, חלבנה, לבונה), שאר סמניה הלכה למשה מסיני הן. ואחד עשר הסמנין שנאמרו לו למשה בסיני (כולל המפורשים בכתוב) הם שעושין אותן במשקל מכוון, ואלו הם:
- נטף - 70 מנה
- שחלת - 70 מנה
- חלבנה - 70 מנה
- לבונה - 70 מנה
- מור - 16 מנה
- קציעה - 16 מנה
- שבולת נרד - 16 מנה
- כרכום - 16 מנה
- קושט - 12 מנה
- קנמון - 9 מנים
- קלופה - 3 מנים
[4]ומוסיפין עמהן בלא משקל, מלח סדומית, וכפת הירדן[5], ועשב אחד שמעלה העשן.
וכן כתב בבית יוסף (או"ח סימן קלג) לגבי "מעלה עשן", שאינו מסממני הקטורת ובא כדי לתקן את עשנה.
אם יש איסור בהוספת סממנים
עי' המצויין בדרך חכמה כלי המקדש פ"ב ה"ח ס"ק מ"ה.
- ↑ מחללין אותה על מעות, ונותנין אותן לאומנין בשכרן.
- ↑ אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיוריין עתיק.
- ↑ סוף הלכה א'. והלכה ב'. ותחילת הלכה ג'.
- ↑ ולשון הרמב"ם בהמשך "שוחקין הכל הדק. ומוסיפין לה רובע הקב מלח סדומית. וכפת הירדן ומעלה עשן כל שהוא".
- ↑ צ"ע למה פסק הרמב"ם כרבי נתן, הרי לשון הברייתא משמע לכאורה דחכמים חולקים.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |