ערך/קטורת

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קטורת

קטורת היתה נעשית פעם בשנה בכמות של שס"ח מנה. שס"ה מנה, כנגד ימות החמה. שלשה מנין יתירין, שמהן מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים. והשאר, ניתנת לאומנין בשכרן[1] (כריתות ו.)

קטורת של יום הכפורים

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – קטורת של יום הכיפורים

קטורת של שאר ימות השנה

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – קטורת של כל ימות השנה

סממני הקטורת

אחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני (שם ו:)

צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון, בורית כרשינה, יין קפריסין[2], מלח סדומית, מעלה עשן, (כיפת הירדן) (שם ו.)

וכתב הרמב"ם (הלכות כלי המקדש, פרק ב'[3]) "ונתפרשו בתורה ארבעה מסממניה והן נטף ושחלת וחלבנה ולבונה ושאר סממניה הלכה למשה מסיני אחד עשר סממנים נאמרו לו למשה מסיני והם שעושין אותה במשקל מכוון ומוסיפין עמהן בלא משקל מלח סדומית וכפת הירדן ועשב אחד שמעלה עשן ולא היו יודעים אותו אלא אנשים ידועים והוא היה הלכה בידם איש מפי איש וזהו משקל אחד עשר סמניה נטף ושחלת וחלבנה ולבונה מכל אחד משקל שבעים מנה והמנה מאה דינרין ומור וקציעה ושבולת נרד וכרכום מכל אחד ששה עשר מנה קושט שנים עשר מנה קנמון תשעה מנים קילופה שלש מנים משקל הכל שלש מאות וששים ושמונה מנה שחוקין הכל הדק מוסיפין לה רובע הקב מלח סדומית וכפת הירדן ומעלה עשן כל שהוא".

אם יש איסור בהוספת סממנים

עי' המצויין בדרך חכמה כלי המקדש פ"ב ה"ח ס"ק מ"ה.



שולי הגליון


  1. מחללין אותה על מעות, ונותנין אותן לאומנין בשכרן.
  2. אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיוריין עתיק.
  3. סוף הלכה א'. והלכה ב'. ותחילת הלכה ג'.
מעבר לתחילת הדף