ערך/קטורת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


== סממני הקטורת ==
== סממני הקטורת ==
הסממנים המנויים בברייתא {{ממ|[[בבלי/כריתות/ו/ב|שם]]}} הם:
הסממנים המנויים בברייתא {{ממ|[[בבלי/כריתות/ו/א|שם]]}} הם:


צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון, בורית כרשינה, יין קפריסין{{הערה|אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיוריין עתיק.}}, מלח סדומית, מעלה עשן, (כיפת הירדן).
צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון, בורית כרשינה, יין קפריסין{{הערה|אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיוריין עתיק.}}, מלח סדומית, מעלה עשן, (כיפת הירדן).
שורה 29: שורה 29:


=== בורית כרשינה ===
=== בורית כרשינה ===
שפין בה את ה"ציפורן" כדי שתהא נאה {{ממ|[[בבלי/כריתות/ו/א|כריתות ו.]]}}


=== יין קפריסין ===
=== יין קפריסין ===
שורין בו את ה"ציפורן" כדי שתהא עזה {{ממ|[[בבלי/כריתות/ו/א|שם]]}}


=== אם יש איסור בהוספת סממנים ===
=== אם יש איסור בהוספת סממנים ===

גרסה מ־13:43, 3 ביוני 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קטורת

קטורת היתה נעשית פעם בשנה בכמות של שס"ח מנה. שס"ה מנה, כנגד ימות החמה. שלשה מנין יתירין, שמהן מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים. והשאר, ניתנת לאומנין בשכרן[1] (כריתות ו.)

קטורת של יום הכפורים

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – קטורת של יום הכיפורים

קטורת של שאר ימות השנה

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – קטורת של כל ימות השנה

סממני הקטורת

הסממנים המנויים בברייתא (שם) הם:

צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון, בורית כרשינה, יין קפריסין[2], מלח סדומית, מעלה עשן, (כיפת הירדן).

לעומת זאת, בהמשך הגמרא (שם ו:) מבואר שאחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני.

ובדברי הרמב"ם (הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ב'[3]) מתבאר הענין, וזה תוכן דבריו:

אע"פ שבתורה לא נתפרשו אלא ארבעה מסמניה (נטף, שחלת, חלבנה, לבונה), שאר סמניה הלכה למשה מסיני הן. ואחד עשר הסמנין שנאמרו לו למשה בסיני (כולל המפורשים בכתוב) הם:

נטף, שחלת, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שבולת נרד, כרכום, קושט, קנמון, קלופה.

והם שעושין אותן במשקל מכוון [נטף ושחלת וחלבנה ולבונה, מכל אחד משקל שבעים מנה. מור וקציעה ושבולת נרד וכרכום, מכל אחד ששה עשר מנה. קושט, שנים עשר מנה. קנמון, תשע מנים. קלופה, שלש מנים].

[4]ומוסיפין עמהן בלא משקל מלח סדומית וכפת הירדן ועשב אחד שמעלה העשן.

וכן כתב בבית יוסף (או"ח סימן קלג) לגבי "מעלה עשן", שאינו מסממני הקטורת ובא כדי לתקן את עשנה.

בורית כרשינה

שפין בה את ה"ציפורן" כדי שתהא נאה (כריתות ו.)

יין קפריסין

שורין בו את ה"ציפורן" כדי שתהא עזה (שם)

אם יש איסור בהוספת סממנים

עי' המצויין בדרך חכמה כלי המקדש פ"ב ה"ח ס"ק מ"ה.



שולי הגליון


  1. מחללין אותה על מעות, ונותנין אותן לאומנין בשכרן.
  2. אם אין לו יין קפריסין, מביא חמר חיוריין עתיק.
  3. סוף הלכה א'. והלכה ב'. ותחילת הלכה ג'.
  4. ולשון הרמב"ם בהמשך "שוחקין הכל הדק. ומוסיפין לה רובע הקב מלח סדומית. וכפת הירדן ומעלה עשן כל שהוא".
מעבר לתחילת הדף