ערך/קטורת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
=== אם יש איסור בהוספת סממנים === | === אם יש איסור בהוספת סממנים === | ||
עי' המצויין בדרך חכמה כלי המקדש [[דרך חכמה/כלי המקדש/ב#מה|פ"ב ה"ח ס"ק מ"ה]]. | עי' המצויין בדרך חכמה כלי המקדש [[דרך חכמה/כלי המקדש/ב#מה|פ"ב ה"ח ס"ק מ"ה]]. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה מ־13:39, 3 ביוני 2021
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי קטורת
קטורת היתה נעשית פעם בשנה בכמות של שס"ח מנה. שס"ה מנה, כנגד ימות החמה. שלשה מנין יתירין, שמהן מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים. והשאר, ניתנת לאומנין בשכרן[1] (כריתות ו.)
קטורת של יום הכפורים
- ערך מורחב – קטורת של יום הכיפורים
קטורת של שאר ימות השנה
- ערך מורחב – קטורת של כל ימות השנה
סממני הקטורת
הסממנים המנויים בברייתא (שם) הם:
צרי, ציפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שיבולת נרד, כרכום, קושט, קילופה, קנמון, בורית כרשינה, יין קפריסין[2], מלח סדומית, מעלה עשן, (כיפת הירדן).
לעומת זאת, בהמשך הגמרא (שם ו:) מבואר שאחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני.
ובדברי הרמב"ם (הלכות כלי המקדש והעובדים בו, פרק ב'[3]) מתבאר הענין, וזה תוכן דבריו:
אע"פ שבתורה לא נתפרשו אלא ארבעה מסמניה (נטף, שחלת, חלבנה, לבונה), שאר סמניה הלכה למשה מסיני הן. ואחד עשר הסמנין שנאמרו לו למשה בסיני (כולל המפורשים בכתוב) הם:
נטף, שחלת, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שבולת נרד, כרכום, קושט, קנמון, קלופה.
והם שעושין אותן במשקל מכוון [נטף ושחלת וחלבנה ולבונה, מכל אחד משקל שבעים מנה. מור וקציעה ושבולת נרד וכרכום, מכל אחד ששה עשר מנה. קושט, שנים עשר מנה. קנמון, תשע מנים. קלופה, שלש מנים].
[4]ומוסיפין עמהן בלא משקל מלח סדומית וכפת הירדן ועשב אחד שמעלה העשן.
וכן כתב בבית יוסף (או"ח סימן קלג) לגבי "מעלה עשן", שאינו מסממני הקטורת ובא כדי לתקן את עשנה.
בורית כרשינה
יין קפריסין
אם יש איסור בהוספת סממנים
עי' המצויין בדרך חכמה כלי המקדש פ"ב ה"ח ס"ק מ"ה.
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |