ערך/פריעת בעל חוב מצוה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (תיקון)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== מקור הביטוי ==
== מקור הביטוי ==
  (ערכין כב. כתובות פו)
  (ערכין כב. כתובות פו)
שורה 22: שורה 21:
* [https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=1459890&forum_id=771 פורום בחדרי חרדים, פריעת בע"ח מצוה - בשם הגר"ח מבריסק]
* [https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=1459890&forum_id=771 פורום בחדרי חרדים, פריעת בע"ח מצוה - בשם הגר"ח מבריסק]
* [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27168 פריעת בע"ח מצווה, פורום אוצר החכמה]
* [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27168 פריעת בע"ח מצווה, פורום אוצר החכמה]
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:הון יוסף]]
[[קטגוריה:הון יוסף]]

גרסה אחרונה מ־17:48, 20 בספטמבר 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png פריעת בעל חוב מצוה

מקור הביטוי[עריכה]

(ערכין כב. כתובות פו)

מהי המצוה[עריכה]

רש"י בכתובות פו. פי' "הן צדק". ובשטמ"ק כתובות פו.) בשם הרא"ה "והאיש אשר אתה נושה וכו'". וכ"כ הריטב"א (שם). ובמראה כהן (ערכין כב.) הביא מהרדב"ז (ח"ב סי' תרי) שנלמד מ'והשיב את הגזילה'.

אם תלוי במח' אם שעבודא דאורייתא[עריכה]

י"א שפריעת בע"ח מצוה היינו למ"ד שעבודא לאו דאורייתא. (רבי' יונה ורא"ה בשטמ"ק בכתובות פו. וכ"כ הריטב"א שם, וכן הביא הש"ך ר"ס לט ד"ה אך בשם הרמב"ן). אמנם ברא"ש בכתובות (פ"ט סי' יג) מבואר דאינו תלוי במח' אם שעבודא דאו', וכ"ה בתוס' רא"ש בכתובות פו. וכן נוקט הש"ך הנ"ל.

אם יש חיוב ממוני[עריכה]

בשער"י (ה, ב) ובקוב"ש (ב"ב אות תרסח) כתבו דיש חיוב ממוני מלבד המצוה. [ומש"כ בכתובות פו דהכפיה אינה אלא מדין כופין על המצוות - ע' בשער"י שם.]

אם גם כשיש שעבוד נכסים אינו אלא מצוה[עריכה]

בב"ב קעד נחלקו בזה הראשונים. [וצ"ע אם יש שעבוד מדוע אין כופין בלא המצוה. ע' פנ"י כתובות פו. וקוב"ש סוף ב"ב.

גדר הכפיה[עריכה]

כ' הרא"ה והרמב"ן סוף ב"ב (קעה.) שיורדין לנכסיו, ולא כופין עד שיאמר רוצה אני. וכ"כ ריטב"א (כתובות פו.) וכ"כ הר"ן (כתובות נ. מדפי הרי"ף) [בל' אפשר]. וע' קצה"ח (לט סוף סק"א) שהקשה מ"ש מרבית שכתבו הרשב"א והר"ן ב"מ סא:) שאין כופין בממונו[1] וכן נפסק ביו"ד (קסא, ה). וע' שער"י ה, ב. וע' מחנ"א רבית ס"א. וע' מל"מ (מלוה ולוה ד, ג).

קישורים חיצוניים[עריכה]



שולי הגליון


  1. ודעת החינוך (שמג) והמאירי ב"מ סא:) שגם ברבית כופין בממונו.
מעבר לתחילת הדף