ערך/ספק דרבנן לקולא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
במצוה דאורייתא הנלמדת מדרשה
דעת הקרן אורה (קונטרס בדין ק"ש אחר ברכות ג. אות ח) שאף מצוה דאורייתא שאינה מפורשת בתורה אלא נלמדת מדרשה, הרי היא מדרש חכמים וחל עליה הכלל של ספק דרבנן לקולא[1].
- ↑ ומקור הדבר מדברי הרמב"ם (עי' פמ"ג או"ח פתיחה כוללת ח"א אות יב) המכנה כל דבר הנלמד מדרשה כדברי סופרים. בזה מבאר הקרן אורה את דעת שמואל (ברכות כא.) שספק קרא ק"ש אינו חוזר וקורא אף שודאי ק"ש מדאורייתא ונלמדת מהכתוב ובשכבך ובקומך. וכן את דעת הרמב"ם הסובר שחיוב תפילה מן התורה הוא כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפילה, ואף על פי כן פוסק הרמב"ם להקל בספיקה. כי מאחר שמדרשת חז"ל היא נלמדת הרי היא בכלל הכלל של ספק דרבנן לקולא.