ערך/מרור: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←שיעור כזית: הרחבה) |
||
| (9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== שיעור כזית == | == שיעור כזית == | ||
דעת הרא"ש{{הערה| | דעת הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/פסחים/י/כה|פסחים פ"י סי' כה]]}}{{הערה|הובא בתרומת הדשן {{ממ|[[תרומת הדשן/ב/רמה|פסקים סימן רמה]]}} ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ק|סימן ק]]}}.}} שהטעם שצריך לאכול כזית מרור לפי שמברך על אכילת מרור ואין אכילה פחות מכזית. לפי זה כתב בשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ק|סימן ק]]}} שלפי זה המרור שאוכל בכריכה דאינו מברך עליהם אין צריך כזית דהא מדינא מרור בכל שהוא סגי אלא מפני שמזכיר לשון אכילה בברכה הוא דצריכה כזית, אם כן בכריכה וודאי אין צריך כזית. והוסיף על זה רבי שלמה קלוגר {{ממ|הוספות שבסוף ספרו שירי טהרה}} שגם בכזית הראשון אין הברכות מעכבות ויכול לאכול [פחות מכזית] בלי ברכה, ואם רוצה לברך יכול לברך על מצות מרור ולא יזכיר לשון אכילה, ע"כ ועי' שם עוד. ועי' שו"ת ארץ צבי {{ממ|סי' פ"ה}} מה שכתב להקל בתמכא, אבל עי' בלוח התקון {{ממ|בסוף הספר}} שכתב שלכתחלה אין להורות כן, ומציין לאבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/שפג|סי' שפג]]}}, עי' שם. | ||
דעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ק|סימן ק]]}} שלשון אכילה הכתוב בפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" קאי גם אמצה ומרור ולא רק על פסח, ובעינן מעיקר מצוות מרור שיאכל כזית דווקא{{הערה|עי"ש שהאריך בראיות כשיטתו.}}. | דעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ק|סימן ק]]}} שלשון אכילה הכתוב בפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" קאי גם אמצה ומרור ולא רק על פסח, ובעינן מעיקר מצוות מרור שיאכל כזית דווקא{{הערה|עי"ש שהאריך בראיות כשיטתו.}}. וכ"כ בספר יראים {{ממ|[[ספר יראים/צד|צד]]}} שצריך שיאכל מן המרור כזית דאכילה כתיב ביה ואכילה בכזית. | ||
לדעת שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/קמ|או"ח סי' קמ]]}} גם הרא"ש מודה דשיעורו בכזית מן התורה, עי' שם. | |||
== בריה == | |||
אם יכול לצאת ידי חובתו בקלח אחד עם העלין שלם כמו שהוא, אע"פ שאין בו כזית, מטעם בריה - עי' תרומת הדשן {{ממ|[[תרומת הדשן/ב/רמה|ב רמה]]}}. | |||
==איזה מינים הם בכלל מרור, אם מרור הוא שם עצם או על שם המרירות, ואם יכול ליקח כל ירק מר== | ==איזה מינים הם בכלל מרור, אם מרור הוא שם עצם או על שם המרירות, ואם יכול ליקח כל ירק מר== | ||
גרסה אחרונה מ־07:16, 7 בנובמבר 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מרור
שיעור כזית[עריכה]
דעת הרא"ש (פסחים פ"י סי' כה)[1] שהטעם שצריך לאכול כזית מרור לפי שמברך על אכילת מרור ואין אכילה פחות מכזית. לפי זה כתב בשאגת אריה (סימן ק) שלפי זה המרור שאוכל בכריכה דאינו מברך עליהם אין צריך כזית דהא מדינא מרור בכל שהוא סגי אלא מפני שמזכיר לשון אכילה בברכה הוא דצריכה כזית, אם כן בכריכה וודאי אין צריך כזית. והוסיף על זה רבי שלמה קלוגר (הוספות שבסוף ספרו שירי טהרה) שגם בכזית הראשון אין הברכות מעכבות ויכול לאכול [פחות מכזית] בלי ברכה, ואם רוצה לברך יכול לברך על מצות מרור ולא יזכיר לשון אכילה, ע"כ ועי' שם עוד. ועי' שו"ת ארץ צבי (סי' פ"ה) מה שכתב להקל בתמכא, אבל עי' בלוח התקון (בסוף הספר) שכתב שלכתחלה אין להורות כן, ומציין לאבני נזר (סי' שפג), עי' שם.
דעת השאגת אריה (סימן ק) שלשון אכילה הכתוב בפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" קאי גם אמצה ומרור ולא רק על פסח, ובעינן מעיקר מצוות מרור שיאכל כזית דווקא[2]. וכ"כ בספר יראים (צד) שצריך שיאכל מן המרור כזית דאכילה כתיב ביה ואכילה בכזית.
לדעת שו"ת חתם סופר (או"ח סי' קמ) גם הרא"ש מודה דשיעורו בכזית מן התורה, עי' שם.
בריה[עריכה]
אם יכול לצאת ידי חובתו בקלח אחד עם העלין שלם כמו שהוא, אע"פ שאין בו כזית, מטעם בריה - עי' תרומת הדשן (ב רמה).
איזה מינים הם בכלל מרור, אם מרור הוא שם עצם או על שם המרירות, ואם יכול ליקח כל ירק מר[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (סוכה יג).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אכילת מרור אכילה גסה האם יוצא ידי חובה?, ב'פורום לתורה'
- לצאת מצוות אכילת מרור בכורך, ב'פורום לתורה'
- אכילת מרור למי שאין לו חוש טעם, ב'פורום לתורה'
- אנו אוכלים בתור מרור חסה, וא"כ האם היא מרה או טעימה מאד ?, ב'פורום לתורה'
- חידוש גדול של ה'נתיבות' במעשה ניסים שבמרור מרוסק - חריין - אין יוצאים ידי חובת מרור, ב'פורום לתורה'
- ↑ הובא בתרומת הדשן (פסקים סימן רמה) ובשאגת אריה (סימן ק).
- ↑ עי"ש שהאריך בראיות כשיטתו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |