ערך/מכבה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(במשכן)
(מסתפק מן הנר)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
== מקורה במלאכת המשכן ==
== מקורה במלאכת המשכן ==


== כיבוי במקום סכנה ==
שנינו ב[[משנה/שבת/ב#ה|משנה]] "המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני נכרים, ומפני ליסטים, מפני רוח רעה, מפני החולה שיישן, פטור".
ה[[בבלי/שבת/ל/א|גמרא]] מוכיחה שמדובר במשנה זו על חולה שיש בו סכנה, ולכן בכל האופנים האלו אף מותר לכתחילה לכבות את הנר. ומה ששנה התנא לשון "פטור" (אע"פ שבד"כ "פטור" משמעותו "פטור אבל אסור") הוא אגב הסיפא שם בהמשך (ששם שנה "חייב"), אבל באמת הדין הוא שמותר לכתחילה.
== כיבוי למטרת חיסכון ==
שנינו ב[[משנה/שבת/ב#ה|משנה]] "<small>(המכבה את הנר)</small> כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה, חייב. רבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם".
ב[[בבלי/שבת/ל/א|גמרא]] מבואר שהתנא המחייב על כיבויים אלו (כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה) סובר כשיטת רבי יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייבין עליה, אבל לשיטת רבי שמעון הפוטר את העושה מלאכה שאינה צריכה לגופה, גם כל מכבה כה"ג פטור{{הערה|פטור אבל אסור.}}.
== נטילת שמן מנר ==
בברייתא {{ממ|[[בבלי/ביצה/כב/א|ביצה כב.]]}} "הנותן שמן בנר, חייב משום מבעיר. והמסתפק ממנו, חייב משום מכבה".
== איסור כיבוי ביו"ט ==
כיבוי בידים ביום טוב אסור, שלא הותר לעשות מלאכה ביום טוב אלא מלאכת אוכל נפש בלבד, ואילו הכיבוי אין בו צורך אוכל נפש. וכמתבאר במסכת ביצה (דף כב ע"א) ובטור ושלחן ערוך (או"ח סימן תקיד סעיף א).
{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־23:56, 26 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מכבה

מלאכת המכבה היא אחת משלשים ותשע המלאכות האסורות בשבת.

תוכן המלאכה[עריכה]

מקורה במלאכת המשכן[עריכה]

כיבוי במקום סכנה[עריכה]

שנינו במשנה "המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני נכרים, ומפני ליסטים, מפני רוח רעה, מפני החולה שיישן, פטור".

הגמרא מוכיחה שמדובר במשנה זו על חולה שיש בו סכנה, ולכן בכל האופנים האלו אף מותר לכתחילה לכבות את הנר. ומה ששנה התנא לשון "פטור" (אע"פ שבד"כ "פטור" משמעותו "פטור אבל אסור") הוא אגב הסיפא שם בהמשך (ששם שנה "חייב"), אבל באמת הדין הוא שמותר לכתחילה.

כיבוי למטרת חיסכון[עריכה]

שנינו במשנה "(המכבה את הנר) כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה, חייב. רבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם".

בגמרא מבואר שהתנא המחייב על כיבויים אלו (כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה) סובר כשיטת רבי יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייבין עליה, אבל לשיטת רבי שמעון הפוטר את העושה מלאכה שאינה צריכה לגופה, גם כל מכבה כה"ג פטור[1].

נטילת שמן מנר[עריכה]

בברייתא (ביצה כב.) "הנותן שמן בנר, חייב משום מבעיר. והמסתפק ממנו, חייב משום מכבה".

איסור כיבוי ביו"ט[עריכה]

כיבוי בידים ביום טוב אסור, שלא הותר לעשות מלאכה ביום טוב אלא מלאכת אוכל נפש בלבד, ואילו הכיבוי אין בו צורך אוכל נפש. וכמתבאר במסכת ביצה (דף כב ע"א) ובטור ושלחן ערוך (או"ח סימן תקיד סעיף א).



שולי הגליון


  1. פטור אבל אסור.
מעבר לתחילת הדף