ערך/מי רגלים: הבדלים בין גרסאות בדף
(פטור בלא כלום א''א) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==בשופר== | ==בשופר== | ||
במשנה במס' ראש השנה{{הערה|[[בבלי/ראש השנה/לב/ב|לב:]]}}: שופר של ר"ה... אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן. ובגמ'{{הערה|[[בבלי/ראש השנה/לג/א|לג.]]}}: מים או יין אין, מי רגלים לא, מתני' מני, אבא שאול היא, דתניא, אבא שאול אומר, מים או יין מותר כדי לצחצחו, מי רגלים אסור מפני הכבוד. ופירשו הראשונים שלא יהיו מצות בזויות עליו{{הערה|רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שופר/א#ד|הל' שופר פ"א ה"ד]]}}.}}. או ש'מפני הכבוד' היינו מפני כבודו של התוקע{{הערה|שיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה - הגהות טור/אורח חיים/תקפו#ו|הגהות טור, או"ח סי' תקפו אות ו]]}} בשם שטה כ"י לתלמיד הרשב"א בשם יש מפרשי'.}}. | במשנה במס' ראש השנה{{הערה|[[בבלי/ראש השנה/לב/ב|לב:]]}}: שופר של ר"ה... אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן. ובגמ'{{הערה|[[בבלי/ראש השנה/לג/א|לג.]]}}: מים או יין אין, מי רגלים לא, מתני' מני, אבא שאול היא, דתניא, אבא שאול אומר, מים או יין מותר כדי לצחצחו, מי רגלים אסור מפני הכבוד. ופירשו הראשונים שלא יהיו מצות בזויות עליו{{הערה|רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שופר/א#ד|הל' שופר פ"א ה"ד]]}}.}}. או ש'מפני הכבוד' היינו מפני כבודו של התוקע{{הערה|שיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה - הגהות טור/אורח חיים/תקפו#ו|הגהות טור, או"ח סי' תקפו אות ו]]}} בשם שטה כ"י לתלמיד הרשב"א בשם יש מפרשי'.}}. | ||
==הרחקת מי רגלים מכותל חבירו== | |||
מבואר במשנה ראשונה בפ' לא יחפור {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/יז/א|בבא בתרא דף יז.]]}} ובסוגיא שם {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/יט/ב|דף יט:]]}}. | |||
==פירוש מי רגלים== | ==פירוש מי רגלים== | ||
===פירוש מי רגלים האמור לגבי פיטום הקטורת=== | ===פירוש מי רגלים האמור לגבי פיטום הקטורת=== | ||
גרסה מ־09:57, 24 בנובמבר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מי רגלים
הרחקה ממי רגלים
דיני הרחקה ממי רגלים - עי' שולחן ערוך או"ח (סי' עט וסי' פז ס"ג).
בדיני מעיינות הזב
מי רגלים הם בכלל *מעיינות הזב[1]. ונלמד מ"וזאת" - לרבות מימי רגליו לטומאה[2].
בפיטום הקטורת
בברייתא במס' כריתות[3]: פיטום הקטורת... והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים בעזרה מפני הכבוד.
בשופר
במשנה במס' ראש השנה[4]: שופר של ר"ה... אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן. ובגמ'[5]: מים או יין אין, מי רגלים לא, מתני' מני, אבא שאול היא, דתניא, אבא שאול אומר, מים או יין מותר כדי לצחצחו, מי רגלים אסור מפני הכבוד. ופירשו הראשונים שלא יהיו מצות בזויות עליו[6]. או ש'מפני הכבוד' היינו מפני כבודו של התוקע[7].
הרחקת מי רגלים מכותל חבירו
מבואר במשנה ראשונה בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף יז.) ובסוגיא שם (דף יט:).
פירוש מי רגלים
פירוש מי רגלים האמור לגבי פיטום הקטורת
יש מפרשים מי רגלים ממש[8]. ויש מפרשים עשב שכך שמו ומפני השם שהוא גנאי לא היו לוקחין אותה[9]. ויש מפרשים מעין אחד הוא ששמו 'רגלים'[10], או ששם המעין 'מי רגלים' ומימיו עזין מאד וריחן רע[11], אבל מי רגלים ממש חלילה שלא עלה על לב אדם לשרות בהן סמני הקטרת[12].
פירוש מי רגלים האמור לגבי שופר
אף מאן דמפרש בפיטום הקטורת דמי רגלים הוא מעין ששמו כך, מ"מ גבי שופר הוי מי רגלים ממש[13]. או שאף בשופר אין מכניסין מאותו מעיין בקהל, שהוא מקדש מעט, מפני הכבוד שלא להזכיר מי רגלים[14].
לעיון נוסף
- ↑ משנה (זבים ה, ז).
- ↑ ברייתא בגמ' (נדה נה: בסופו).
- ↑ ו. לגירסת שיטה מקובצת (אות כט).
- ↑ לב:
- ↑ לג.
- ↑ רמב"ם (הל' שופר פ"א ה"ד).
- ↑ שיירי כנסת הגדולה (הגהות טור, או"ח סי' תקפו אות ו) בשם שטה כ"י לתלמיד הרשב"א בשם יש מפרשי'.
- ↑ שיטה מקובצת (כריתות שם אות כח) בפירושו הראשון; ארחות חיים לרבי אהרן הכהן מלוניל (הלכות שבת) בפירושו הראשון, הובא בברכי יוסף (או"ח סי' קלב אות ח); וכן הוכיח בספר באר שבע (כריתות שם). ועי' ברכי יוסף (שם) מה שכתב לדחות הוכחתו.
- ↑ שיטה מקובצת (כריתות שם אות כח) בפירושו השני בשם תוס'.
- ↑ כל בו (סי' לח) בשם יש מפרשים.
- ↑ ארחות חיים לרבי אהרן הכהן מלוניל (שם) בשם יש אומרי', הובא בברכי יוסף (שם).
- ↑ כל בו (שם) בשם יש מפרשים; ארחות חיים (שם) בשם יש אומרי'.
- ↑ בני חיי (ראש השנה לג.); שיירי כנסת הגדולה (שם) בפירושו הראשון.
- ↑ שיירי כנסת הגדולה (שם) בפירושו השני.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |