ערך/מוקצה מחמת איסור: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} דבר שהוא מנוע מלהשתמש בו מחמת שהיה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין הש...") |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
דבר שהוא מנוע מלהשתמש בו מחמת שהיה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, הרי הוא מוקצה במשך כל השבת, גם אם נסתלקה הסיבה שמחמתה היה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, כגון נר שהדליקו בו באותה שבת אסור כר' יהודה [שבת מד.]. | דבר שהוא מנוע מלהשתמש בו מחמת שהיה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, הרי הוא מוקצה במשך כל השבת, גם אם נסתלקה הסיבה שמחמתה היה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, כגון נר שהדליקו בו באותה שבת אסור כר' יהודה [שבת מד.]. | ||
== רק כשהדבר בעצם אסור == | |||
דעת הרמב"ן {{ממ|[[מלחמת ה'/ביצה/יט/ב|מלחמות, יט: ד"ה אמר]]}} שדבר שמנוע מליטלו מחמת איסור אינו חשוב מוקצה מחמת איסור, אלא רק באופן שהדבר בעצמו אסור או שנעשה בעצמו בסיס לדבר האסור. | |||
== באיסור דרבנן == | |||
נחלקו הראשונים אם איסור דרבנן יש בכוחו להגדיר הדבר כמוקצה מחמת איסור. לדעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ביצה/לא/ב#נוטל|ביצה לא: ד"ה נוטל]]}} אינו חשוב מוקצה מחמת איסור, ולדעת הרמב"ן {{ממ|[[מלחמת ה'/ביצה/יט/ב|מלחמות, יט: ד"ה אמר]]}} הו"ד בר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/ביצה/יז/ב|יז: מדפה"ר ד"ה בית]]}} די בכך להגדירו מוקצה מחמת איסור. | |||
== בפירות הבאים מחוץ לתחום == | |||
הרשב"א בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/ד/מז|ח"ד סימן מז]] הו"ד בבית יוסף [[בית יוסף/אורח חיים/תקטו|סימן תקטו]] ונפסק להלכה ברמ"א [[שולחן ערוך/אורח חיים/תקטו|סוס"י תקטו]]}} פסק להדיא שפירות של ישראל שהיו מחוץ לתחום אסורים לכל משום מוקצה, שכיון שהיו חוץ לתחום הקצם הבעלים מדעתו. | |||
אמנם הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תקיח#ז|סימן תקיח סק"ז]]}} כתב שאין להגדירם מוקצים מחמת איסור, בין לדעת רש"י {{ממ|הו"ד לעיל}} שאיסור דרבנן אין בו משום מוקצה מחמת איסור, ותחומין דרבנן, ובין לדעת הרמב"ן {{ממ|הו"ד לעיל}} שרק איסור בגוף הדבר מגדירו כמוקצה מחמת איסור, ותחומין אינם איסור בגוף הדבר אלא מניעה צדדית מהישראל לבוא ולקחתו בשבת. | |||
== ביטול כלי מהיכנו == | |||
יעויין בערך "{{עע|ביטול כלי מהיכנו}}". | |||
== ערכים קשורים == | |||
{{עע|מוקצה}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:14, 12 בינואר 2022
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מוקצה מחמת איסור
דבר שהוא מנוע מלהשתמש בו מחמת שהיה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, הרי הוא מוקצה במשך כל השבת, גם אם נסתלקה הסיבה שמחמתה היה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, כגון נר שהדליקו בו באותה שבת אסור כר' יהודה [שבת מד.].
רק כשהדבר בעצם אסור[עריכה]
דעת הרמב"ן (מלחמות, יט: ד"ה אמר) שדבר שמנוע מליטלו מחמת איסור אינו חשוב מוקצה מחמת איסור, אלא רק באופן שהדבר בעצמו אסור או שנעשה בעצמו בסיס לדבר האסור.
באיסור דרבנן[עריכה]
נחלקו הראשונים אם איסור דרבנן יש בכוחו להגדיר הדבר כמוקצה מחמת איסור. לדעת רש"י (ביצה לא: ד"ה נוטל) אינו חשוב מוקצה מחמת איסור, ולדעת הרמב"ן (מלחמות, יט: ד"ה אמר) הו"ד בר"ן (יז: מדפה"ר ד"ה בית) די בכך להגדירו מוקצה מחמת איסור.
בפירות הבאים מחוץ לתחום[עריכה]
הרשב"א בתשובה (ח"ד סימן מז הו"ד בבית יוסף סימן תקטו ונפסק להלכה ברמ"א סוס"י תקטו) פסק להדיא שפירות של ישראל שהיו מחוץ לתחום אסורים לכל משום מוקצה, שכיון שהיו חוץ לתחום הקצם הבעלים מדעתו.
אמנם הט"ז (סימן תקיח סק"ז) כתב שאין להגדירם מוקצים מחמת איסור, בין לדעת רש"י (הו"ד לעיל) שאיסור דרבנן אין בו משום מוקצה מחמת איסור, ותחומין דרבנן, ובין לדעת הרמב"ן (הו"ד לעיל) שרק איסור בגוף הדבר מגדירו כמוקצה מחמת איסור, ותחומין אינם איסור בגוף הדבר אלא מניעה צדדית מהישראל לבוא ולקחתו בשבת.
ביטול כלי מהיכנו[עריכה]
יעויין בערך "*ביטול כלי מהיכנו".
ערכים קשורים[עריכה]
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |