ערך/כל פסוקא דלא פסק משה אנן לא פסקינן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←במקום שיש אתנחתא או זקף: מראה מקום למיזם חדש על ה(מ)דף) |
(הוספות ע''פ דף אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כב. קרדיט למשתמש:מי אדיר) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==בפסוקי נביאים וכתובים== | ==בפסוקי נביאים וכתובים== | ||
'''אם גם בפסוקי הנ"ך נאמר כלל זה.''' ר"ן {{ממ|[[ר"ן/סוכה/לח/ב|סוכה לח:]]}} והאריך בשיח השדה להגרח"ק {{ממ|[[שיח השדה/ברכות/יב/ב|ברכות יב:]]}}. | '''אם גם בפסוקי הנ"ך נאמר כלל זה.''' ר"ן {{ממ|[[ר"ן/סוכה/לח/ב|סוכה לח:]]}}; מגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תכב#ח|סימן תכב סק"ח]]}} בשם הכלבו; שו"ת רב פעלים {{ממ|[[רב פעלים/א/יא|ח"א סימן יא]]}}; והאריך בשיח השדה להגרח"ק {{ממ|[[שיח השדה/ברכות/יב/ב|ברכות יב:]]}}{{הערה|שם=חדשמגילהכב}}. | ||
==במקום שיש אתנחתא או זקף== | ==במקום שיש אתנחתא או זקף== | ||
בשו"ת רב פעלים {{ממ|[[רב פעלים/א/יא|ח"א סימן יא]]}} הביא משו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/י|או"ח סימן י]]}} בשם ספר מגן גבורים {{ממ|[[מגן גבורים - אלף המגן/אורח חיים/נא#ט|סימן נא סק"ט]]}} בשם ספר יכין ובועז {{ממ|[[יכין ובועז/ב/ב|ח"ב סימן ב]] הערה מבן המחבר}} שבמקום שיש אתנחתא או זקף קטן מותר להפסיק, שכיון שפיסוק טעמים הלכה למשה מסיני, נמצא שמשה עצמו כבר 'פסקיה' כשנתן בו אתנחתא או זקף קטן. והחתם סופר שם פליג על זה{{הערה|ועי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כב|מגילה כב]]}}.}}. | בשו"ת רב פעלים {{ממ|[[רב פעלים/א/יא|ח"א סימן יא]]}} הביא משו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/י|או"ח סימן י]]}} בשם ספר מגן גבורים {{ממ|[[מגן גבורים - אלף המגן/אורח חיים/נא#ט|סימן נא סק"ט]]}} בשם ספר יכין ובועז {{ממ|[[יכין ובועז/ב/ב|ח"ב סימן ב]] הערה מבן המחבר}} שבמקום שיש אתנחתא או זקף קטן מותר להפסיק, שכיון שפיסוק טעמים הלכה למשה מסיני, נמצא שמשה עצמו כבר 'פסקיה' כשנתן בו אתנחתא או זקף קטן. והחתם סופר שם פליג על זה{{הערה|שם=חדשמגילהכב|ועי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כב|מגילה דף כב]]}}.}}. | ||
== | ==דרך תחינה ובקשה== | ||
כשאומרו דרך תחינה ובקשה מותר {{ממ|נשמת אדם [[נשמת אדם/ה/ב|כלל ה אות ב]]; שו"ת רב פעלים [[רב פעלים/א/יא|ח"א סימן יא]]}}{{הערה|שם=חדשמגילהכב}}. | |||
==בשתי תיבות== | |||
בשתי תיבות בלבד אין בכך חשש, וכעין מה שמצינו לגבי שירטוט {{ממ|[[בבלי/גיטין/ו/ב|גיטין ו:]]}} שרק שלש תיבות אסור לכתוב בלא שירטוט, אשר מזה נראה ששיעור פסוק הוא לכל הפחות שלש תיבות {{ממ|[[רב פעלים/א/יא|שו"ת רב פעלים ח"א סימן יא]]}}{{הערה|שם=חדשמגילהכב}}. | |||
==מה שמצאנו בכל דוכתי שמביאים חצאי פסוקים== | ==מה שמצאנו בכל דוכתי שמביאים חצאי פסוקים== | ||
| שורה 16: | שורה 19: | ||
== בקידוש של ליל שבת == | == בקידוש של ליל שבת == | ||
אם יש להתחיל מתחילת הפסוק "וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - בסידור אזור אליהו מביא שבסידור ויעתר יצחק {{ממ|מאת יצחק סאטאנוב, ברלין תקמ"ד}} "התחכם כדרכו להתחיל מתחילת הפסוק", ועי' שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/י|או"ח סי' י]]}} ושו"ת הרב"ז {{ממ|[[שו"ת הרב"ז/א/כו|ח" א סי' כו]]}} מה שכתבו בזה. | אם יש להתחיל מתחילת הפסוק "וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - בסידור אזור אליהו מביא שבסידור ויעתר יצחק {{ממ|מאת יצחק סאטאנוב, ברלין תקמ"ד}} "התחכם כדרכו להתחיל מתחילת הפסוק", ועי' שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/י|או"ח סי' י]]}} ושו"ת הרב"ז {{ממ|[[שו"ת הרב"ז/א/כו|ח" א סי' כו]]}} מה שכתבו בזה{{הערה|שם=חדשמגילהכב}}. | ||
== באמירת י"ג מידות ביחיד == | == באמירת י"ג מידות ביחיד == | ||
;לקריאה נוספת | ;לקריאה נוספת | ||
* חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/יז|ראש השנה דף יז]]}}. | * חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/יז|ראש השנה דף יז]]}}. | ||
* חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מגילה/כב|מגילה דף כב]]}}. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־05:02, 30 בדצמבר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כל פסוקא דלא פסק משה אנן לא פסקינן
בפסוקי נביאים וכתובים[עריכה]
אם גם בפסוקי הנ"ך נאמר כלל זה. ר"ן (סוכה לח:); מגן אברהם (סימן תכב סק"ח) בשם הכלבו; שו"ת רב פעלים (ח"א סימן יא); והאריך בשיח השדה להגרח"ק (ברכות יב:)[1].
במקום שיש אתנחתא או זקף[עריכה]
בשו"ת רב פעלים (ח"א סימן יא) הביא משו"ת חתם סופר (או"ח סימן י) בשם ספר מגן גבורים (סימן נא סק"ט) בשם ספר יכין ובועז (ח"ב סימן ב הערה מבן המחבר) שבמקום שיש אתנחתא או זקף קטן מותר להפסיק, שכיון שפיסוק טעמים הלכה למשה מסיני, נמצא שמשה עצמו כבר 'פסקיה' כשנתן בו אתנחתא או זקף קטן. והחתם סופר שם פליג על זה[1].
דרך תחינה ובקשה[עריכה]
כשאומרו דרך תחינה ובקשה מותר (נשמת אדם כלל ה אות ב; שו"ת רב פעלים ח"א סימן יא)[1].
בשתי תיבות[עריכה]
בשתי תיבות בלבד אין בכך חשש, וכעין מה שמצינו לגבי שירטוט (גיטין ו:) שרק שלש תיבות אסור לכתוב בלא שירטוט, אשר מזה נראה ששיעור פסוק הוא לכל הפחות שלש תיבות (שו"ת רב פעלים ח"א סימן יא)[1].
מה שמצאנו בכל דוכתי שמביאים חצאי פסוקים[עריכה]
שיח השדה להגרח"ק (ברכות יב:).
בהשמטת הרמב"ם עיקר דין זה[עריכה]
חות יאיר (סי' קצ"ב). ועי' שיח השדה להגרח"ק (ברכות יב:) ומה שהביא שם מנשמת אדם על חיי אדם כלל ה' ס"ב.
בקידוש של ליל שבת[עריכה]
אם יש להתחיל מתחילת הפסוק "וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - בסידור אזור אליהו מביא שבסידור ויעתר יצחק (מאת יצחק סאטאנוב, ברלין תקמ"ד) "התחכם כדרכו להתחיל מתחילת הפסוק", ועי' שו"ת חתם סופר (או"ח סי' י) ושו"ת הרב"ז (ח" א סי' כו) מה שכתבו בזה[1].
באמירת י"ג מידות ביחיד[עריכה]
- לקריאה נוספת
- חדש על ה(מ)דף (ראש השנה דף יז).
- חדש על ה(מ)דף (מגילה דף כב).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |