ערך/כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה, הרחבה, הרחבה) |
מ (תיקון) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== הביטוי בש"ס == | == הביטוי בש"ס == | ||
[[בבלי/נדרים/עג/א|נדרים עג.]], [[בבלי/קידושין/כה/א|קידושין כה.]], [[בבלי/יבמות/כד/ב|יבמות קד:]], [[בבלי/בבא בתרא/פא/ב|ב"ב פא:]], [[בבלי/מכות/יח/ב|מכות יח:]], [[בבלי/מנחות/יח/ב|מנחות יח:]] [[בבלי/מנחות/קג/ב|מנחות קג:]], [[בבלי/חולין/פג/ב|חולין פג:]], [[בבלי/נדה/סו/ב|נידה סו:]] | [[בבלי/נדרים/עג/א|נדרים עג.]], [[בבלי/קידושין/כה/א|קידושין כה.]], [[בבלי/יבמות/כד/ב|יבמות קד:]], [[בבלי/בבא בתרא/פא/ב|ב"ב פא:]], [[בבלי/מכות/יח/ב|מכות יח:]], [[בבלי/מנחות/יח/ב|מנחות יח:]] [[בבלי/מנחות/קג/ב|מנחות קג:]], [[בבלי/חולין/פג/ב|חולין פג:]], [[בבלי/נדה/סו/ב|נידה סו:]] | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
== האם כל הראוי לבילה זה דין כללי בכל התורה או רק במקום שהוזכר == | == האם כל הראוי לבילה זה דין כללי בכל התורה או רק במקום שהוזכר == | ||
בריטב"א (חולין פג: ד"ה כרבי זירא) כתב ב' תי' אם צריך ראוי משום שינה עליו לעכב או שכן דין התורה בכל מקום. [וע"ע ריטב"א מכות יח: ד"ה כדרבי זירא שזב כלל בכל התורה.] ולכאורה כונת הריטב"א שבמקום שידוע שהעשייה בפועל לא מעכבת – יש כלל בכל התורה ש'''צריך''' ראוי, אבל א"א לומר שבכל התורה '''סגי''' בראוי. אמנם במהר"ץ חיות {{ממ|[[בבלי/חולין/פג/ב|חולין פג:]]}} הביא מקורות שאמרינן שסגי בראוי בדברים שלא נזכרו בש"ס, וע"ש שבאמת תמה ע"ז. ומזה שהתוס' הצריכו דרשא בכמה מקומות משמע שא"א לומר שבכל התורה סגי בראוי. וע' רזא דשבתי בב"ב פא: | בריטב"א (חולין פג: ד"ה כרבי זירא) כתב ב' תי' אם צריך ראוי משום שינה עליו לעכב או שכן דין התורה בכל מקום. [וע"ע ריטב"א מכות יח: ד"ה כדרבי זירא שזב כלל בכל התורה.] ולכאורה כונת הריטב"א שבמקום שידוע שהעשייה בפועל לא מעכבת – יש כלל בכל התורה ש'''צריך''' ראוי, אבל א"א לומר שבכל התורה '''סגי''' בראוי. אמנם במהר"ץ חיות {{ממ|[[בבלי/חולין/פג/ב|חולין פג:]]}} הביא מקורות שאמרינן שסגי בראוי בדברים שלא נזכרו בש"ס, וע"ש שבאמת תמה ע"ז. ומזה שהתוס' הצריכו דרשא בכמה מקומות משמע שא"א לומר שבכל התורה סגי בראוי. וע' רזא דשבתי בב"ב פא: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:הון יוסף]] | [[קטגוריה:הון יוסף]] | ||
גרסה מ־17:47, 20 בספטמבר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו
הביטוי בש"ס
נדרים עג., קידושין כה., יבמות קד:, ב"ב פא:, מכות יח:, מנחות יח: מנחות קג:, חולין פג:, נידה סו:
מקור דין ראוי לבילה
בתוס' בכמה מקומות (כגון בקידושין כה ד"ה כל) מבואר שמה שצריך ראוי וא"צ בפועל נלמד מפסוקים. וברשב"ם בב"ב פא: מבואר דבילה אינה מעכבת (כיון שאין עליה שנה הכתוב לעכב), ומה שראוי לבילה מעכב היינו משום שרק על מנחה כזו נאמר הפסוק. [ונראה שהרשב"ם מודה לתוס' שיש מקרים שנלמד מפס' (כגון בטבילה בקידושין כה או ובהפרת נדרים בנדרים עג דל"ש שם טעמו), ולומדים מר' זירא רק ששייך לחלק בין ראוי לאינו ראוי. ומחלוקת התוס' והרשב"ם אינה אלא בבילה.
האם כל הראוי לבילה זה דין כללי בכל התורה או רק במקום שהוזכר
בריטב"א (חולין פג: ד"ה כרבי זירא) כתב ב' תי' אם צריך ראוי משום שינה עליו לעכב או שכן דין התורה בכל מקום. [וע"ע ריטב"א מכות יח: ד"ה כדרבי זירא שזב כלל בכל התורה.] ולכאורה כונת הריטב"א שבמקום שידוע שהעשייה בפועל לא מעכבת – יש כלל בכל התורה שצריך ראוי, אבל א"א לומר שבכל התורה סגי בראוי. אמנם במהר"ץ חיות (חולין פג:) הביא מקורות שאמרינן שסגי בראוי בדברים שלא נזכרו בש"ס, וע"ש שבאמת תמה ע"ז. ומזה שהתוס' הצריכו דרשא בכמה מקומות משמע שא"א לומר שבכל התורה סגי בראוי. וע' רזא דשבתי בב"ב פא:
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |