ערך/כופין על המצוות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:34, 2 במאי 2021 מאת ערכי עלי (שיחה | תרומות) (אין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני קודם מתן תורה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כופין על המצוות

מי רשאי לכוף על מ"ע

בנידון כפייה על מצוות עשה, נחלקו האחרונים מי רשאי לכוף על כך, לדעת הנתיבות המשפט (סימן א) כפייה על המצוות שייכת בכל אחד מישראל, וראייתו מבבא קמא כח. שאדם יכול להכות עבד משוחרר שממשיך לחיות חיי אישות עם שפחה כנענית.

אולם לדעת הקצות החושן (סימן א ובמשובב) כפייה על המצוות מסורה לבית דין דווקא, ואילו לכל אחד מישראל מותר רק לאפרושי מאיסורא.

דעת המנחת חינוך (מצוה תקנח) כחילוק הקצות החושן, אלא שהוסיף שלאו הניתק לעשה שקיום העשה הוא הצלה מהאיסור מותר לכל אחד מישראל לכפותו לקיים העשה כיון שיש בכך משום אפרושי מאיסורא. וכן דייק מלשון השולחן ערוך (אבן העזר סימן קעז סעיף ג).

כופין אותו עד שיאמר רוצה אני - קודם מתן תורה

כפיה על המצוות. עד שיאמר רוצה אני. מאי דאמרינן דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני ומהני כאילו באמת כך הוא רצונו וכדברי הרמב"ם (פ"ב מהל' גירושין ה"כ) וכ"ה משמעות הסוגיא בקדושין (נ' ע"א) ודלמא שאני התם משום דמצוה לשמוע דברי חכמים, היינו רק אחר מתן תורה אך קודם שקבלו המצוות ליכא להאי אומדנא (הגר"ר גראזאווסקי בקובץ קול התורה תשרי תשס"ה במוסף לזכרו עמ' ט').

מעבר לתחילת הדף