ערך/דרשה

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי דרשה

לחדש דרשה שאינה מחז"ל[עריכה]

אין לנו לעשות דרשות מדעתנו^[1], ואף שנמצא דרשה זו לענין אחד בש"ס, אין לדרוש מדעתנו גם לענין אחר (שדי חמד כללי הפוסקים סי' טז אות נ, ומציין להרב יד מלאכי סי' קמד, ועוד)^[2].

שולי הגליון

↑ דרוש הבהרה או דוגמא, (ובגמרא איתא דאדם דן ק"ו מעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו).
↑ וכתב עוד בשדי חמד שם שמדברי ראב"ן (שהובא בב"ח יו"ד סי' קכא סק"ט) היה נראה שחולק על כלל זה, שכתב לדרוש לא תביא תועבה אל ביתך, פי' בית המיוחדת לך (ומטעם זה התיר להשכיר בית דירה לעכו"ם, משום שמאחר שנותנים מס למלך וכו' על כן לא חשיב ביתך המיוחדת לך), אמנם כבר הרגיש בזה הרב צפיחת בדבש (דף קלה טור ד) בשם חקרי לב (ח"ב יו"ד סי' יז דף לב טור ג) שצדד להתיר ריבית בשותפות עכו"ם דדרשינן כספך המיוחד לך, וכתב דאף דלא דרשינן דרשות מדעתנו, אין זה כשאר דרשות, דהכא משמעות מכח יתור הוא, וגם בלשון בני אדם יש להבין כן, וכתב שכמו כן י"ל בההיא דראב"ן.
ועל דרך זה כתב החיד"א בספרו חיים שאל (ח"ב סימן ג אות ג) לענין *סוטה, שמובא בכמה מקומות (סוטה כח., קידושין כז:, יבמות נח. ועוד) על הפסוק (במדבר ה לא) "ונקה האיש מעון" - בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו, אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו. דהיינו, שאם אחר שקינה לאשתו ונסתרה, חטא הוא עצמו - אין המים בודקים את אשתו, וכתבו האחרונים (קרבן חגיגה לרבי משה גלאנטי סוס"י פב; משנה למלך הל' סוטה פ"ב ה"ח) להסתפק באופן שחטא ועשה תשובה, האם מהני ליה שיהו המים בודקין אותה, או שכיון שחטא שוב אין מועילה תשובתו ואין המים בודקים את אשתו. וכתב על זה החיד"א שמלשון הפסוק "ונקה האיש מעון", ולא כתב 'ולא היה לאיש עון', משמע שאף אם היה בו עון אך ניקה ממנו בתשובה, המים בודקים את אשתו. ואף שאחר חתימת התלמוד אין לנו לדרוש דרשות מעצמנו, הלא אין זו דרשת הפסוק כי אם משמעות לשונו.
ועי' עוד שו"ת הר צבי (ח"ח, זרעים ח"ב, סימן נ"ז, הובא במיזם חדש על ה(מ)דף, סוכה לט) שאין לנו לדרוש מעצמנו דרשה חדשה שלא נזכרה בגמרא.
ועי' זכרון צבי מאיר על פרק שנים אוחזין (סי' כה אות ה) שמביא בשם הנציב שחידש דרשה מעצמו - שכתב דמקרא "לא תהי' אחרי רבים לרעות" ילפינן דלרעות - לפעול איסור מלקות - לא אזלינן בתר רוב - וכ"ה בחת"ם סופר על התורה (הוצאת רב יוסף נפתלי שטרן - פרשת משפטים), והוא פלא לומר דרשה שלא נזכר מתנאים ואמוראים. עכ"ד.

מעבר לתחילת הדף

[1] דרוש הבהרה או דוגמא, (ובגמרא איתא דאדם דן ק"ו מעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו).

[2] וכתב עוד בשדי חמד שם שמדברי ראב"ן (שהובא בב"ח יו"ד סי' קכא סק"ט) היה נראה שחולק על כלל זה, שכתב לדרוש לא תביא תועבה אל ביתך, פי' בית המיוחדת לך (ומטעם זה התיר להשכיר בית דירה לעכו"ם, משום שמאחר שנותנים מס למלך וכו' על כן לא חשיב ביתך המיוחדת לך), אמנם כבר הרגיש בזה הרב צפיחת בדבש (דף קלה טור ד) בשם חקרי לב (ח"ב יו"ד סי' יז דף לב טור ג) שצדד להתיר ריבית בשותפות עכו"ם דדרשינן כספך המיוחד לך, וכתב דאף דלא דרשינן דרשות מדעתנו, אין זה כשאר דרשות, דהכא משמעות מכח יתור הוא, וגם בלשון בני אדם יש להבין כן, וכתב שכמו כן י"ל בההיא דראב"ן.
ועל דרך זה כתב החיד"א בספרו חיים שאל (ח"ב סימן ג אות ג) לענין *סוטה, שמובא בכמה מקומות (סוטה כח., קידושין כז:, יבמות נח. ועוד) על הפסוק (במדבר ה לא) "ונקה האיש מעון" - בזמן שהאיש מנוקה מעון המים בודקין את אשתו, אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו. דהיינו, שאם אחר שקינה לאשתו ונסתרה, חטא הוא עצמו - אין המים בודקים את אשתו, וכתבו האחרונים (קרבן חגיגה לרבי משה גלאנטי סוס"י פב; משנה למלך הל' סוטה פ"ב ה"ח) להסתפק באופן שחטא ועשה תשובה, האם מהני ליה שיהו המים בודקין אותה, או שכיון שחטא שוב אין מועילה תשובתו ואין המים בודקים את אשתו. וכתב על זה החיד"א שמלשון הפסוק "ונקה האיש מעון", ולא כתב 'ולא היה לאיש עון', משמע שאף אם היה בו עון אך ניקה ממנו בתשובה, המים בודקים את אשתו. ואף שאחר חתימת התלמוד אין לנו לדרוש דרשות מעצמנו, הלא אין זו דרשת הפסוק כי אם משמעות לשונו.
ועי' עוד שו"ת הר צבי (ח"ח, זרעים ח"ב, סימן נ"ז, הובא במיזם חדש על ה(מ)דף, סוכה לט) שאין לנו לדרוש מעצמנו דרשה חדשה שלא נזכרה בגמרא.
ועי' זכרון צבי מאיר על פרק שנים אוחזין (סי' כה אות ה) שמביא בשם הנציב שחידש דרשה מעצמו - שכתב דמקרא "לא תהי' אחרי רבים לרעות" ילפינן דלרעות - לפעול איסור מלקות - לא אזלינן בתר רוב - וכ"ה בחת"ם סופר על התורה (הוצאת רב יוסף נפתלי שטרן - פרשת משפטים), והוא פלא לומר דרשה שלא נזכר מתנאים ואמוראים. עכ"ד.

[1]

[2]

ערך/דרשה

לחדש דרשה שאינה מחז"ל[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש