ערך/בריאת העולם
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בריאת העולם
בחומש בראשית (א) מתוארת בריאת העולם בששה ימים. על פי המפורש בפסוקים חלוקת הנבראים היתה כדלהלן: ביום הראשון - נברא האור והובדל מהחושך. ביום השני - נברא הרקיע והובדלו המים העליונים מהתחתונים. ביום השלישי - נקוו המים לים ונבראו הצמחים. ביום הרביעי - נבראו המאורות. ביום החמישי - נבראו בעלי החיים הימיים והעופות. ביום השישי - נבראו החיות והבהמות ונברא האדם.
במדרשים ובמפרשים הוסיפו לבאר פרטים נוספים בבריאה, כמו גם זמן בריאת נבראים נוספים שלא פורשו במקרא.
דעת רש"י (שם פסוק יד) שכל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון, אלא שכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו[1].
הרמב"ן (שם פסוק א) ביאר שביום הראשון נברא חומר ההיולי שהוא חומר דק מאד אין בו ממש אבל הוא כוח ממציא מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל, וממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותם. ועיי"ש שביאר שמחומר זה נוצרו שני חומרים האחד לבריאת השמים וכל צבאם והשני לבריאת הארץ וכל צבאה.
בריאת השמים[עריכה]
זמן בריאתם[עריכה]
רש"י (בראשית א ו) מבאר שהשמים נבראו ביום הראשון[2] אלא שהיו עדיין לחים וביום השני קרשו מגערת הקב"ה באמרו יהי רקיע[3].
עשייתם[עריכה]
רש"י (שם פסוק ח) ביאר שיצירת השמים נעשתה על ידי עירוב אש ומים.
שמם[עריכה]
רש"י (שם) ביאר ששם שמים נגזר מתיבות "אש" ו"מים" שמהם נוצרו השמים.
עוד ביאר ששמים חיבור תיבות "שא מים" או "שם מים" על שם המים העליונים שבריאת השמים חילקה בינם ובין המים התחתונים.
מלאכים[עריכה]
רש"י (שם פסוק ה) הביא דברי המדרש[4] שהמלאכים נבראו ביום שני[5].
מנוחה[עריכה]
רש"י (שם ב ב) ביאר בפירוש אחד שבשבת בה נח ה' נבראת המנוחה[6].
דברים שנבראו קודם בריאת העולם[עריכה]
בכמה מקומות מנו חז"ל דברים שנבראו קודם שנברא העולם[7]: תורה, גיהנם[8], גן עדן, כסא הכבוד, בית המקדש, תשובה, שמו של משיח, אבות העולם וישראל[9].
דברים נוספים שנבראו בששת ימי הבריאה[עריכה]
בפרקי דרבי אליעזר מוזכרים דברים רבים נוספים שנבראו בששת ימי הבריאה: ביום הראשון[10] - שמים וארץ ואור וחשך ותוהו ובהו ורוח ומים. ביום השני[11] - הבאר והמן והמטה והקשת והכתב והמכתב והכתונת והמזיקין. וכן[12] הרקיע[13] והמלאכים ואשו של בשר ודם ואשו של גיהנם.
כעין זה בחגיגה (יב.): ואמר רב יהודה אמר רב, עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן, שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה.
האור[עריכה]
רש"י (בראשית א ד) הביא שהאור שנברא ביום הראשון, ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבא. ולפי פשוטו ראה שאין נאה לו ולחושך שיהיו משמשין בערבוביא וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה.
ובמדרש רבה (פ"ג) שאל רבי שמעון בן יהוצדק את ר"ש מהיכן נברא האורה, וא"ל שנתעטף הקב"ה כשמלה חדשה וממנו נבראת האורה. ועוד יש דעה במדרש שם שממקום בה"מ נברא. ובשוחר טוב מהיכן הביא הקב"ה את האור ממקום בה"מ[14]
- ↑ ובזה ביאר הכתוב (שם פסוק א) בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, אך ראה בדבריו שם שביאר הפסוק באופן אחר. ועוד ביאר לפי זה לשון הכתוב בבריאת יום שישי (שם פסוק כד) תוצא הארץ, שהכל נברא מיום ראשון ולא הוצרך אלא להוציאם.
- ↑ ראה לעיל שכן נבראו ביום הראשון כל תולדות שמים וארץ.
- ↑ ובזה ביאר לשון הכתוב (איוב כו יא) עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו, שביום הראשון היו השמים קיימים אך היו רופפים ובשני יתמהו מגערתו כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו
- ↑ רש"י הביא כן בשם המדרש רבה, וכן נמצא גם בפדר"א (פ"ד) ראה להלן.
- ↑ ובזה ביאר לשון הכתוב (שם) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, ולא אמר יום ראשון, שרמז בכך שהיה ה' יחיד בעולמו.
- ↑ ובזה ביאר לשון הכתוב (שם) ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו כו', שאף יום השבת היה בכלל הבריאה שנבראת בו המנוחה, עי"ש ביאור נוסף.
- ↑ ראה פרקי דרבי אליעזר (פ"ג), פסחים (נד.) ובתנחומא (נשא יא).
- ↑ בפסחים (נד.) מסיקה הגמרא שחללה נברא קודם שנברא העולם אך אור דידיה נברא בשני בשבת.
- ↑ אבות העולם וישראל נמנו רק בתנחומא, וגן עדן וגיהנם הוזכרו שם בשם יש אומרים.
- ↑ (שם פ"ג).
- ↑ שם.
- ↑ שם (פ"ד).
- ↑ עיי"ש איזה רקיע נברא ביום השני ואיזה ביום הראשון.
- ↑ בביאור החילוק בין דעות אלו עיין פירוש על התורה לרבי יעקב מאיר מוציק (בית אהרן וישראל ריז - תשרי חשון תשפב).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |