פרקי דרבי אליעזר/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרקי דרבי אליעזר TriangleArrow-Left.png ג

רבי אליעזר בן הורקנוס פתח (תהלים קו ב) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו[1] . וכי יש אדם בעולם שהוא יכול למלל גבורותיו של הקדוש ברוך הוא או להשמיע כל תהלתו, אפילו מלאכי השרת אינן יכולים לספר אלא מקצת גבורותיו. ויש לנו לדרוש במה שעשה ובמה שהוא עתיד לעשות למען יתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא בבריותיו שברא מסוף העולם ועד סופו שנאמר (תהלים קמה ד) דור לדור ישבח מעשיך. עד שלא נברא העולם היה הקדוש ברוך הוא ושמו הגדול בלבד[2]. ועלה במחשבה לברוא את העולם והיה מחריט את העולם העולם לפניו ולא היה עומד. משלו משל למה הדבר דומה למלך שהוא רוצה לבנות פלטרים שלו אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו אינו מתחיל לבנות, כך הקדוש ברוך הוא החריט לפניו את העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה.

שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם[3] ואלו הן, תורה וגיהנם וגן עדן וכסא הכבוד ובית המקדש ותשובה ושמו של משיח. תורה מנין שנאמר (משלי ח כב) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, קדם רצה לומר קודם שלא נברא העולם. גיהנם מנין שנאמר (ישעיה ל לג) כי ערוך מאתמול תפתה, מאתמול עד שלא נברא העולם[4]. גן עדן מנין שנאמר (בראשית ב ח) ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, מקדם עד שלא נברא העולם. כסא הכבוד מנין שנאמר (תהלים צג ב) נכון כסאך מאז, מאז עד שלא נברא העולם. בית המקדש מנין שנאמר (ירמיה יז יב‎) כסא כבוד מרום מראשון, מראשון עד שלא נברא העולם. תשובה מנין שנאמר (תהלים צ ב) בטרם הרים ילדו, וכתיב (שם פסוק ג) תשב אנוש עד דכא, טרם עד שלא נברא העולם. שמו של משיח מנין שנאמר (תהלים עב יז) לפני שמש ינון שמו, וכתוב אחד אומר (מיכה ה א) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה וגו' ומצאותיו מקדם, מקדם עד שלא נברא העולם. מיד נתיעץ הקדוש ברוך הוא בתורה ששמה תושיה לברוא את העולם. השיבה לו ואמרה רבון העולמים אם אין צבא ואם אין מחנה למלך על מה הוא מולך, ואם אין עם מקלסין למלך איזה הוא כבודו של מלך. שמע אדון העולם וערב לו. אמרה התורה בי נתייעץ הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם שנאמר (משלי ח יד) לי עצה ותושיה וגו'. מכאן אמרו חכמים כל מלכות שאין לה יועצים אין מלכותה מלכות. ומנין אנו למדים, ממלכות בית דוד שהיו לו יועצים שנאמר (דברי הימים א' כז לב) ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא. ומלכות בית דוד היו לו יועצים ושאר כל אדם על אחת כמה וכמה שהיא טובה להם שנאמר (משלי יב טו) ושומע לעצה חכם, וכתוב אחד אומר (משלי יא יד) ותשועה ברב יועץ. שמונה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן, שמים וארץ ואור וחשך ותוהו ובהו ורוח ומים שנאמר (בראשית א ב) ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ויש אומרים אף יום ולילה שנאמר (שם פסוק ה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ושמונה ביום השני ואלו הן, הבאר והמן והמטה והקשת והכתב והמכתב והכתונת והמזיקין. עשרה דברים עלו במחשבה, ירושלים ורוחות אבות ואורחות הצדיקים וגיהנם ומי המבול ולוחות השניים והשבת והמקדש והארון ואור לעולם הבא. שמים מאיזה מקום נבראו[5], מאור לבושו של הקדוש ברוך הוא[6] שהוא לבוש לקח ממנו ופרש כשמלה, והיו מותחין והולכין עד שאמר להם די ועל כן נקרא שמו שדי שאמר לשמים די ועמדו. ומנין שמאור לבושו נברא שנאמר (תהלים קד ב) עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה[7]. הארץ מאי זה מקום נבראת, משלג שתחת כסא הכבוד[8] לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר ארץ שנאמר (איוב לז ו) כי לשלג יאמר הוא ארץ. קורקוסי[9] השמים במימי אוקיינוס הם אחוזים, שמימי אוקיינוס בין קצות הארץ לבין קצות השמים. וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים שנאמר (תהלים קד ג) המקרה במים עליותיו[10]. תוכן של שמים עולה למעלה כדורם הוא כאהל פרושה קצותיו למטה ותוכה למעלה וכל בני אדם יושבים תחתיה כך הן השמים קצתם למטה ותוכן למעלה כאהל שנאמר (ישעיה מ כב) וימתחם כאהל לשבת. ד' רוחות בעולם, רוח פנת מזרח, רוח פנת המערב, רוח פנת הדרום, רוח פנת הצפון. רוח פנת המזרח משם האור יוצא לעולם. רוח פנת הדרום משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם. רוח פנת המערב משם חושך יוצא לעולם. רוח פנת הצפון משם אוצרות השלג ואוצרות הברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם[11]. דבר אחר, רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו. אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבוא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי וידעו הכל שהוא אלוה. ושם הוא מדור למזיקין ולזועות לרוחות ולשדים, לברקים ולרעמים. ומשם רעה יוצאת לעולם שנאמר (ירמיה א יד) מצפון תפתח הרעה.

בעשרה מאמרות נברא העולם[12] ואלו הן, ויאמר אלקים יהי אור (בראשית א ג), ויאמר אלקים יהי רקיע (שם פסוק ו), ויאמר אלקים יקוו המים (שם פסוק ט), ויאמר אלקים תדשא הארץ (שם פסוק יא), ויאמר אלקים יהי מאורות (שם פסוק יד), ויאמר אלקים ישרצו המים (שם פסוק כ), ויאמר אלקים תוצא הארץ (שם פסוק כד), ויאמר אלקים נעשה אדם (שם פסוק כו), ויאמר אלקים הנה נתתי לכם (שם פסוק כט), ויאמר אלקים לא טוב היות האדם לבדו (שם ב יח). ובשלשה כוללו ואלו הן, בחכמה ובתבונה ובדעת שנאמר (משלי ג יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו. ובשלשתן נעשה המשכן שנאמר (שמות לא ג) ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה בתבונה ובדעת. ובשלשתן נעשה בית המקדש שנאמר (מלכים א' ז יד) בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צורי חרש נחושת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת. ובשלשתן עתיד להבנות שנאמר (משלי כד ג) בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו. ובשלשתן עתיד ליתן שלש מתנות טובות לישראל שנאמר (שם ב ו) כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. ושלשתן כפולות נתנו למלך המשיח שנאמר (ישעיה יא ב) ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו'.



שולי הגליון


  1. בהקדמת ספר גולת כלב כתב וז"ל: ראיתי כתוב בביאור 'ישועות יעקב' על ה'תנא דבי אליהו': כתב הרב ר' אליעזר מגרמייזא בספר הרוקח שלו, כל אדם צריך לרשום שמו בספרו, כמו 'תנא דבי אליהו' מתחיל 'ויגרש' בגימטריא 'תנא דבי אליהו', ומדרש 'תדשא' מתחיל 'תדשי' בגימטריא זה 'פנחס בן יאיר', ומדרש 'פרקי ר"א' מתחיל 'מי ימלל גבורות ה'' בגימטריא 'אליעזר בן הורקנוס', עכ"ל.
  2. בזוהר חדש הנוסח: היה הקב"ה ושמו הגדול אחד. ועי' פירוש הרד"ל מה שהביא מהגר"א בביאור הענין, וע"ע שערי קדושה (ח"ג שער ראשון) מה שביאר בזה.
  3. מובא גם בפסחים (נד.) בשינוי סדר. ובתנחומא (נשא יא): ילמדנו רבינו כמה דברים קדמו למעשה בראשית. כך שנו רבותינו שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, אלו הן כסא הכבוד והתורה ובית המקדש ואבות העולם וישראל ושמו של משיח והתשובה, ויש אומרים אף גן עדן וגיהנם כו' האבות מנין שנאמר (הושע ט י) כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשית ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם. ישראל מנין שנאמר (תהלים עד ב) זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו כו'.
  4. בפסחים (נד.) מסיקה הגמרא שחללה נברא קודם שנברא העולם אך אור דידיה נברא בשני בשבת.
  5. עייין מורה נבוכים (ח"ב פרק כו) מה שתמה הרמב"ם על כל דברי הפדר"א כאן, ועיין מש"כ בזה בפירוש בית הגדול (אות כג).
  6. עי' ביאור העניין במאמר מאה קשיטה לרמ"ע מפאנו (סימן מ).
  7. עיין שו"ת הרשב"א (ח"א סימן תיח).
  8. רבינו בחיי (שמות כד י) ביאר עפ"ז את הפסוק 'כמעשה לבנת הספיר' וז"ל שם: ועל דרך החכמה כמעשה לבנת הספיר היא השגה במראה הנבואה, אמתת החומר הראשון התחתון שהיה משלג שתחת כסא הכבוד והוא שדרשו ז"ל שמים מהיכן נבראו כו' הארץ נברא משלג שתחת כסא הכבוד וכו'.
  9. מייסד הפיוט 'אשנבי שחקים' לשחרית של שמחת תורה ייסד על פי מאמר זה: 'יופי קורקסי אש החתומין בטבעת אש' וכו'. ומבוארת דעתו שהם עשויים מאש.
  10. הובא בתוס' בחגיגה (יב. ד"ה מסוף).
  11. מכאן יסוד לאשר ייסד הפייט בפיוט 'אקשטה כסל' למוסף שמיני עצרת - 'טקס אוצרות שלג ואש וברד מים'.
  12. במשנה באבות (פ"ה מ"א): בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנבראה בעשרה מאמרות.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף