ערך/אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(המשך)
(במקרא)
שורה 3: שורה 3:


==במקרא==
==במקרא==
מצאנו במדרשים שהביאו כלל זה גם בנוגע לכללים המופיעים במקרא{{הערה|ראה לקח טוב {{ממ|שמות לב ג, ובמדבר קלב:}}.}}.


==בדברי אמוראים==
==בדברי אמוראים==
בשו"ת מהרי"ק {{ממ|סימן י}} כתב שלא נאמר כלל זה אלא בדברי תנאים דווקא לפי שהיו שונים בלשון קצרה ולא יכלו לפעמים לבאר דבריהם כל הצורך, והביאו השל"ה {{ממ|כללי התלמוד, כלל אמוראים}}.
בשו"ת מהרי"ק {{ממ|סימן י}} כתב שלא נאמר כלל זה אלא בדברי תנאים דווקא לפי שהיו שונים בלשון קצרה ולא יכלו לפעמים לבאר דבריהם כל הצורך, והביאו השל"ה {{ממ|כללי התלמוד, כלל אמוראים}}.


==רק במקום שיש הכרח להוציא מן הכלל==
==רק במקום שיש הכרח להוציא מן הכלל==

גרסה מ־17:08, 21 באוגוסט 2019

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ

אין למדים מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ הוא כלל תלמודי הקובע, כי לא זו בלבד שאין ללמוד מכלל שנאמר על פרטים שלא נכתבו במפורש, אלא אפילו אם אמירת הכלל כוללת הסתייגות ממקרים מסוימים, אין להסיק מכך ששאר המקרים המתאימים, כלולים בו.

במקרא

מצאנו במדרשים שהביאו כלל זה גם בנוגע לכללים המופיעים במקרא[1].

בדברי אמוראים

בשו"ת מהרי"ק (סימן י) כתב שלא נאמר כלל זה אלא בדברי תנאים דווקא לפי שהיו שונים בלשון קצרה ולא יכלו לפעמים לבאר דבריהם כל הצורך, והביאו השל"ה (כללי התלמוד, כלל אמוראים).

רק במקום שיש הכרח להוציא מן הכלל

בספר מנחה טהורה (דף ח:.) ובמקנה אברהם (במ"ב אות ו) כתבו בשם הרשב"א שלא אומרים כלל זה אלא כשיש הכרח להוציא מן הכלל או כשיש קבלה על זה.

וכ"כ ביד מלאכי (כללי התלמוד כלל כד) שלא אמרו כן אלא היכא דמוכח מילתא במתני' או בגמרא, אבל אנן לית לן לשבושי כלל גדול שמסרו לנו רבותינו, שאם כן אין לדבר סוף ולא נסמוך על התלמוד הערוך בידינו שהרי רובו כללות. והביא כן מהרמב"ן (חידושי שבועות כתב יד פרק שבועת הדיינין), ומהר"ן שם, וכן מכנסת הגדולה בשם משפטי שמואל, ומהרשב"א (שבועות לח:), והרא"ש (שבועות סימן ה) בשם הרמב"ן, וכ"כ הרדב"ז (ח"ב סימן תרנ"ב)[2]. וע"ע שדי חמד (מערכת האל"ף אות לה).

וכעין זה כתב בשו"ת מהרי"ק (סימן י) שאין אומרים כלל זה אלא על ידי הדחק והיכא שאין לנו תירוץ אחר אבל אם היינו יכולים לתרץ בענין אחר היינו מתרצים.




שולי הגליון


  1. ראה לקח טוב (שמות לב ג, ובמדבר קלב:).
  2. ועי"ש שרצה לדקדק מדברי התוס' בשבת (כ: ד"ה בעמרניתא) שס"ל שאין למדין מן הכללות אף בלא שום הוכחה, ועי"ש מה שדחה.


מעבר לתחילת הדף