ערך/אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(אין טעם לשים את המחודש בראש)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
'''אין למדים מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ''' הוא כלל תלמודי הקובע, כי לא זו בלבד שאין ללמוד מכלל שנאמר על פרטים שלא נכתבו במפורש, אלא אפילו אם אמירת הכלל כוללת הסתייגות ממקרים מסוימים, אין להסיק מכך ששאר המקרים המתאימים, כלולים בו.
'''אין למדים מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ''' הוא כלל תלמודי הקובע, כי לא זו בלבד שאין ללמוד מכלל שנאמר על פרטים שלא נכתבו במפורש, אלא אפילו אם אמירת הכלל כוללת הסתייגות ממקרים מסוימים, אין להסיק מכך ששאר המקרים המתאימים, כלולים בו.
==במקרא==
מצאנו במדרשים שהביאו כלל זה גם בנוגע לכללים המופיעים במקרא{{הערה|ראה לקח טוב {{ממ|שמות לב ג, ובמדבר קלב:}}.}}.


==בדברי אמוראים==
==בדברי אמוראים==
שורה 14: שורה 11:


וכ"כ ביד מלאכי {{ממ|כללי התלמוד כלל כד}} שלא אמרו כן אלא היכא דמוכח מילתא במתני' או בגמרא, אבל אנן לית לן לשבושי כלל גדול שמסרו לנו רבותינו, שאם כן אין לדבר סוף ולא נסמוך על התלמוד הערוך בידינו שהרי רובו כללות. והביא כן מהרמב"ן {{ממ|חידושי שבועות כתב יד פרק שבועת הדיינין}}, ומהר"ן שם, וכן מכנסת הגדולה בשם משפטי שמואל, ומהרשב"א {{ממ|שבועות לח:}}, והרא"ש {{ממ|שבועות סימן ה}} בשם הרמב"ן, וכ"כ הרדב"ז {{ממ|ח"ב סימן תרנ"ב}}{{הערה|ועי"ש שרצה לדקדק מדברי התוס' בשבת {{ממ|כ: ד"ה בעמרניתא}} שס"ל שאין למדין מן הכללות אף בלא שום הוכחה, ועי"ש מה שדחה.}}. וע"ע שדי חמד {{ממ|מערכת האל"ף אות לה}}.
וכ"כ ביד מלאכי {{ממ|כללי התלמוד כלל כד}} שלא אמרו כן אלא היכא דמוכח מילתא במתני' או בגמרא, אבל אנן לית לן לשבושי כלל גדול שמסרו לנו רבותינו, שאם כן אין לדבר סוף ולא נסמוך על התלמוד הערוך בידינו שהרי רובו כללות. והביא כן מהרמב"ן {{ממ|חידושי שבועות כתב יד פרק שבועת הדיינין}}, ומהר"ן שם, וכן מכנסת הגדולה בשם משפטי שמואל, ומהרשב"א {{ממ|שבועות לח:}}, והרא"ש {{ממ|שבועות סימן ה}} בשם הרמב"ן, וכ"כ הרדב"ז {{ממ|ח"ב סימן תרנ"ב}}{{הערה|ועי"ש שרצה לדקדק מדברי התוס' בשבת {{ממ|כ: ד"ה בעמרניתא}} שס"ל שאין למדין מן הכללות אף בלא שום הוכחה, ועי"ש מה שדחה.}}. וע"ע שדי חמד {{ממ|מערכת האל"ף אות לה}}.
==במקרא==
מצאנו במדרשים שהביאו כלל זה גם בנוגע לכללים המופיעים במקרא{{הערה|ראה לקח טוב {{ממ|שמות לב ג, ובמדבר קלב:}}.}}.


וכעין זה כתב בשו"ת מהרי"ק {{ממ|סימן י}} שאין אומרים כלל זה אלא על ידי הדחק והיכא שאין לנו תירוץ אחר אבל אם היינו יכולים לתרץ בענין אחר היינו מתרצים.  
וכעין זה כתב בשו"ת מהרי"ק {{ממ|סימן י}} שאין אומרים כלל זה אלא על ידי הדחק והיכא שאין לנו תירוץ אחר אבל אם היינו יכולים לתרץ בענין אחר היינו מתרצים.  

גרסה מ־15:01, 30 בנובמבר 2020

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ

אין למדים מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ הוא כלל תלמודי הקובע, כי לא זו בלבד שאין ללמוד מכלל שנאמר על פרטים שלא נכתבו במפורש, אלא אפילו אם אמירת הכלל כוללת הסתייגות ממקרים מסוימים, אין להסיק מכך ששאר המקרים המתאימים, כלולים בו.

בדברי אמוראים

בשו"ת מהרי"ק (סימן י) כתב שלא נאמר כלל זה אלא בדברי תנאים דווקא לפי שהיו שונים בלשון קצרה ולא יכלו לפעמים לבאר דבריהם כל הצורך, והביאו השל"ה (כללי התלמוד, כלל אמוראים).

וכן הביאו הקהלת יעקב במ"ל ח"ב אות ק"א והמקנה אברהם במ"ב אות ו' ד"ה אין. ובשדי חמד (מערכת האל"ף, אות לז) כתב שמדברי הראשונים שהזכיר המקנה אברהם מוכח שאף בדברי אמוראים נאמר כלל זה[1]. וכ"כ ביד מלאכי (אות כג), וע"ע חנא וחסדא (ח"א קלב:.) ואהלי יהודה (מערכת חמץ ע:).

רק במקום שיש הכרח להוציא מן הכלל

בספר מנחה טהורה (דף ח:.) ובמקנה אברהם (במ"ב אות ו) כתבו בשם הרשב"א שלא אומרים כלל זה אלא כשיש הכרח להוציא מן הכלל או כשיש קבלה על זה.

וכ"כ ביד מלאכי (כללי התלמוד כלל כד) שלא אמרו כן אלא היכא דמוכח מילתא במתני' או בגמרא, אבל אנן לית לן לשבושי כלל גדול שמסרו לנו רבותינו, שאם כן אין לדבר סוף ולא נסמוך על התלמוד הערוך בידינו שהרי רובו כללות. והביא כן מהרמב"ן (חידושי שבועות כתב יד פרק שבועת הדיינין), ומהר"ן שם, וכן מכנסת הגדולה בשם משפטי שמואל, ומהרשב"א (שבועות לח:), והרא"ש (שבועות סימן ה) בשם הרמב"ן, וכ"כ הרדב"ז (ח"ב סימן תרנ"ב)[2]. וע"ע שדי חמד (מערכת האל"ף אות לה).

במקרא

מצאנו במדרשים שהביאו כלל זה גם בנוגע לכללים המופיעים במקרא[3].

וכעין זה כתב בשו"ת מהרי"ק (סימן י) שאין אומרים כלל זה אלא על ידי הדחק והיכא שאין לנו תירוץ אחר אבל אם היינו יכולים לתרץ בענין אחר היינו מתרצים.



שולי הגליון


  1. ותמה שם על המקנה אברהם שהביאם ולא הזכיר שלדעתם אף באמוראי אמרינן לה.
  2. ועי"ש שרצה לדקדק מדברי התוס' בשבת (כ: ד"ה בעמרניתא) שס"ל שאין למדין מן הכללות אף בלא שום הוכחה, ועי"ש מה שדחה.
  3. ראה לקח טוב (שמות לב ג, ובמדבר קלב:).
מעבר לתחילת הדף