מראי מקומות/אבן העזר/קיג

מראי מקומות אבן העזר קיג

נדוניא מנכסי האם

הדרכ"מ והרמ"א בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת בין הנמוק"י דס"ל דנותנין לה מנכסי האם, למהרי"ל דס"ל דאין נותנין, והב"ש כתב דנראה מדברי מהרי"ל דלא ראה את דברי הנמוק"י, ע"כ, ומיהו הדרכ"מ לא דקדק להביא הדברים בשם אומרם, וכבר העירו הח"מ והב"ש דהנמוק"י כתב כן בשם הריטב"א בשם הרמ"ה, ע"כ, ויש בזה נפקותא דאפשר דמהרי"ל יחלוק על נמוק"י, אבל אינו יכול לחלוק על הנמוק"י והריטב"א והרמ"ה יחדיו, ומ"מ נהי דהנמוק"י ס"ל כהרמ"ה, מ"מ הריטב"א שם בב"ב קכב: ד"ה הא דתנן, כתב דמורו (הרא"ה) ס"ל דאינן נוטלות אלא מנכסי האב ולא מן האם, אלא דהרמ"ה ס"ל דנוטלות נמי מן האם, ע"כ דברי הריטב"א, ונמצא דהנמוק"י והרמ"ה ס"ל דנוטלות מן האם, ומורו של הריטב"א ומהרי"ל ס"ל דאין נוטלין, ואכתי מידי ספיקא לא נפקא.

הניח האב ממון כפי שיעור שנתן לראשונה

הטור בסעיף א-ב, הביא בשם הראב"ד דאפ"ה נותנין לשניה כפי הראשונה דהיינו את כל מה ששייר, וכן פסק הרמ"א בסעיף ב, ובחדושי הגהות על הטור פקפק בזה וגם כתב שמהרי"ק כתב בשם הראב"ד היפך זה, ע"כ, והטור כתב הטעם כיון שאומדין אותו דאילו היה בחיים היה נותן הכל והיה טורח להביא עוד נכסים לחיות בהם ולהשיא האחרות, ע"כ, והוא תימה חדא דודאי אף אם הבעל היה בחיים לא היה נותן כל נכסיו דודאי היה משאיר לעצמו כדי חייו, ועוד אפי' נימא דהיה מוציא עליה את כל נכסיו והיה טורח להביא נכסים אחרים מ"מ השתא שמת ואין מי שיטרח להביא נכסים לשאר בנותיו הדבר פשוט שאין רצונו שיתנו כל נכסיו לראשונה והשאר לא יתפרנסו, וא"כ למה אנו נותנין לראשונה את כל נכסיו, וצע"ג.

נישאת ונוטלת מזונות ולא מיחתה על פרנסתה, אם חשיב שמחלה

הב"י בסעיף ז ד"ה ומ"ש ומיהו במחאה, הביא דמדברי הרמב"ם נראה דס"ל דאף כשאוכלת מזונות חשיב דמחלה, והביא שתמהו על זה המ"מ והר"ן, ודחק הב"י בדברי הרמב"ם וכתב דאף הרמב"ם מודה דלא חשיב מחילה, ע"כ, אמנם מדברי בה"ג בהל' כתובות בעמוד שפא, מבואר דס"ל דבנישאת אין חילוק בין ניזונת לאינה ניזונת ובכל גוונא חשיב מחילה, וכמו שנראה מדברי הרמב"ם, וזה מוכיח דזה נמי כוונת הרמב"ם ולא כמו שדחק הב"י בדבריו, ונמצא דהרמב"ם ובה"ג ס"ל דאף בניזונת אם נישאה ולא מיחתה מחלה.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף