מראי מקומות/מגילה/ו/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סשיח השדה |
ולמה נקרא שמה טבריא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרש"ש ציין לבראשית רבה (ריש פכ"ג) שם נתבאר שנקראת טבריא על שם טיבריאוס קיסר.
שטובה ראייתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תוספות פירשו שיש בה גנות ופרדסים, וכתב החתם סופר שהוא כעין ערי המרחצאות הנטועים בגנות יפות לטייל בהם הבאים לרחוץ שם. ובספר כפתור ופרח (פ"ז) כתב בשם רש"י שיש לה אויר יפה, והמהרש"א כתב שטובה ראייתה רומז לסנהדרין שהיו שם בימי רבי, וע"ע צפנת פענח (איסו"ב ב"ה ה"א) שפירש עפ"י המבואר בנדה (כא.) וברש"י שם שזכוכית הבאה מטבריה טובה ראייתה.
טמוני זו טרית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרש"ש הציע לבאר שדרשו 'טמוני' מלשון 'מטמון' שהוא דבר חשוב, כעין מה שפירש רש"י לגבי 'שפוני'.
יתד תקועה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרש"ש מבאר שנקטה הגמרא לשון זו שהיא היפך מעקירה שאמר עליה הנביא.
שעתידין שרי יהודה ללמד כו'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרש"ש מבאר שדרשו כן מלשון 'כאלוף', שהוא מלשון 'אלופים' שהוא מין שררה, ומלשון 'אאלפך חכמה' (איוב לג) שהוא לשון לימוד.