מפתחי חכמת אמת/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|יא.}} {{מרכז|{{גופן|5||'''סובב כל עלמין, וממלא כל עלמין'''}}{{ש}}(סוכ"ע ומ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מרכז|{{גופן|5||'''סובב כל עלמין, וממלא כל עלמין'''}}{{ש}}(סוכ"ע וממכ"ע)}} | {{מרכז|{{גופן|5||'''סובב כל עלמין, וממלא כל עלמין'''}}{{ש}}(סוכ"ע וממכ"ע)}} | ||
לא פעם ולא שתים חקרתי בדברי הזוה"ק אלו {{ממ|רעיא מהימנא פ' פנחס}}, ולא יכולתי לעמוד ולהבין כוונתו לאיזה בחי' קורא סובב כל עלמין ולאיזה בחי' ממלא כל עלמין, כלומר איפה מקום שורשם, בכדי שנבין שנתפשטו אח"כ בכל בחינה ומדרגה, ולא מצאתי פתרון הראוי לזה, עד שבעזר ה' נפלה בדעתי, שבודאי כונתו על אור האין סוף שנתקבץ, עד"מ, לצדדין ע"י הצמצום, ונשאר בבחי' סובב ומקיף את החלל ומקום פנוי, שהוא מקום עמידת העולמות, שמשום זה נקרא "סובב כל עלמין", וה"קו וחוט" שנמשך אח"כ ממנו אל תוך החלל ומקום פנוי, אשר ממלא אותו ואת כל העולמות בבחי' פנימיות וגלוי{{ | לא פעם ולא שתים חקרתי בדברי הזוה"ק אלו {{ממ|רעיא מהימנא פ' פנחס}}, ולא יכולתי לעמוד ולהבין כוונתו לאיזה בחי' קורא סובב כל עלמין ולאיזה בחי' ממלא כל עלמין, כלומר איפה מקום שורשם, בכדי שנבין שנתפשטו אח"כ בכל בחינה ומדרגה, ולא מצאתי פתרון הראוי לזה, עד שבעזר ה' נפלה בדעתי, שבודאי כונתו על אור האין סוף שנתקבץ, עד"מ, לצדדין ע"י הצמצום, ונשאר בבחי' סובב ומקיף את החלל ומקום פנוי, שהוא מקום עמידת העולמות, שמשום זה נקרא "סובב כל עלמין", וה"קו וחוט" שנמשך אח"כ ממנו אל תוך החלל ומקום פנוי, אשר ממלא אותו ואת כל העולמות בבחי' פנימיות וגלוי{{תוספת|א|כמבואר לעיל שהקו הוא בבחי' אור לגבי הרשימו שהוא בבחינת כלי.}} שמשום זה נקרא "ממלא כל עלמין", ועל שתי בחינות הללו בודאי מכוון המאמר סוכ"ע, כלומר אור אין סוף הנשאר לאחר הצמצום בבחי' מקיף וסובב בלבד, וממלא כל עלמין היינו הקו הנמשך אל תוך פנימיות המקום פנוי והעולמות אשר ממלא אותם. ולדעתי כוונה אמיתית היא, שזה מקום שורש שתי המדרגות הללו, אשר אח"כ בהשתלשלות העולמות נתפשטו האורות הללו בכל המדרגות מהנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים. | ||
אבל לא יתכן לפרש דסובב על עלמים קאי על ה"קו וחוט" שנמשך אל תוך בחלל, מאין סוף המקיף את המקום פנוי, שמשו"ז יקרא סובב ומקיף, וממלא כל עלמין יכוון על הרשימו, שהרי אח"כ לאחר שנמשך הקו הנ"ל הרי הוא מחי' ומהוה את העולמות בבחי' פנימיות וגילוי, וא"כ לא יתכן לקראתו בחי' סובב הגם שנמשך מאור א"ס הסובב ומקיף, דהרי בכל זאת הרי הוא עצמו מחי' בבחי' פנימיות ולא בבחי' סובב ומקיף לבד{{ | אבל לא יתכן לפרש דסובב על עלמים קאי על ה"קו וחוט" שנמשך אל תוך בחלל, מאין סוף המקיף את המקום פנוי, שמשו"ז יקרא סובב ומקיף, וממלא כל עלמין יכוון על הרשימו, שהרי אח"כ לאחר שנמשך הקו הנ"ל הרי הוא מחי' ומהוה את העולמות בבחי' פנימיות וגילוי, וא"כ לא יתכן לקראתו בחי' סובב הגם שנמשך מאור א"ס הסובב ומקיף, דהרי בכל זאת הרי הוא עצמו מחי' בבחי' פנימיות ולא בבחי' סובב ומקיף לבד{{תוספת|ב|ואח"כ כשנתברר לי על הענין על בוריו שבחינת סובב כל עלמין קאי על האור הבלתי מצומצם, ובחינת ממלא כל עלמין קאי על אור הקו, ראיתי שכל דברי אלו נרמזים ב"תניא" [[לקוטי אמרים תניא/מח|פרק מ"ח]], עיי"ש. | ||
ומצאתי ג"כ מפורש כדברי בס' "דרך מצוותיך" להרמ"מ זצ"ל מליובאויץ בעל "צמח צדק" מצות אחדות ה' [[דרך מצוותיך/אחדות השם/א|פרק א']] וז"ל: כי ענין הסובב היינו העגול הגדול שלמעלה מן החלל והקו והחוט שבתוכו והוא בחינת אים סוף ממש, ונעלה מעלה מעלה מהרשימו שבתוך החלל והקו וחוט שבו הנקרא ממכ"ע, עיי"ש. הרי מבואר ממש כדברינו, ומבואר ג"כ שגם הקו וחוט הוא בבחי' ממלא, ובודאי הוא מטעם המבואר בפנים שלאחר המשכותו בוא מחי' בפנימיות וגילוי ממש.}}. | |||
---- | |||
{{ביאורים}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־13:00, 2 בפברואר 2020
|
< הקודם · הבא > |
(סוכ"ע וממכ"ע)
לא פעם ולא שתים חקרתי בדברי הזוה"ק אלו (רעיא מהימנא פ' פנחס), ולא יכולתי לעמוד ולהבין כוונתו לאיזה בחי' קורא סובב כל עלמין ולאיזה בחי' ממלא כל עלמין, כלומר איפה מקום שורשם, בכדי שנבין שנתפשטו אח"כ בכל בחינה ומדרגה, ולא מצאתי פתרון הראוי לזה, עד שבעזר ה' נפלה בדעתי, שבודאי כונתו על אור האין סוף שנתקבץ, עד"מ, לצדדין ע"י הצמצום, ונשאר בבחי' סובב ומקיף את החלל ומקום פנוי, שהוא מקום עמידת העולמות, שמשום זה נקרא "סובב כל עלמין", וה"קו וחוט" שנמשך אח"כ ממנו אל תוך החלל ומקום פנוי, אשר ממלא אותו ואת כל העולמות בבחי' פנימיות וגלוי[א] שמשום זה נקרא "ממלא כל עלמין", ועל שתי בחינות הללו בודאי מכוון המאמר סוכ"ע, כלומר אור אין סוף הנשאר לאחר הצמצום בבחי' מקיף וסובב בלבד, וממלא כל עלמין היינו הקו הנמשך אל תוך פנימיות המקום פנוי והעולמות אשר ממלא אותם. ולדעתי כוונה אמיתית היא, שזה מקום שורש שתי המדרגות הללו, אשר אח"כ בהשתלשלות העולמות נתפשטו האורות הללו בכל המדרגות מהנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים.
אבל לא יתכן לפרש דסובב על עלמים קאי על ה"קו וחוט" שנמשך אל תוך בחלל, מאין סוף המקיף את המקום פנוי, שמשו"ז יקרא סובב ומקיף, וממלא כל עלמין יכוון על הרשימו, שהרי אח"כ לאחר שנמשך הקו הנ"ל הרי הוא מחי' ומהוה את העולמות בבחי' פנימיות וגילוי, וא"כ לא יתכן לקראתו בחי' סובב הגם שנמשך מאור א"ס הסובב ומקיף, דהרי בכל זאת הרי הוא עצמו מחי' בבחי' פנימיות ולא בבחי' סובב ומקיף לבד[ב].
- ↑ כמבואר לעיל שהקו הוא בבחי' אור לגבי הרשימו שהוא בבחינת כלי.
- ↑ ואח"כ כשנתברר לי על הענין על בוריו שבחינת סובב כל עלמין קאי על האור הבלתי מצומצם, ובחינת ממלא כל עלמין קאי על אור הקו, ראיתי שכל דברי אלו נרמזים ב"תניא" פרק מ"ח, עיי"ש. ומצאתי ג"כ מפורש כדברי בס' "דרך מצוותיך" להרמ"מ זצ"ל מליובאויץ בעל "צמח צדק" מצות אחדות ה' פרק א' וז"ל: כי ענין הסובב היינו העגול הגדול שלמעלה מן החלל והקו והחוט שבתוכו והוא בחינת אים סוף ממש, ונעלה מעלה מעלה מהרשימו שבתוך החלל והקו וחוט שבו הנקרא ממכ"ע, עיי"ש. הרי מבואר ממש כדברינו, ומבואר ג"כ שגם הקו וחוט הוא בבחי' ממלא, ובודאי הוא מטעם המבואר בפנים שלאחר המשכותו בוא מחי' בפנימיות וגילוי ממש.