מהר"ם שיף/כתובות/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:03, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' מתיב ר"נ כו'. א"ל מאי מקשה לרמב"ח דלמא מיירי מתני' בהיא אומרת מ"ע אני תחתיך ונסתחפה שדך ויש לי ר' והוא אומר דרוסת איש מקודם או אחר כך וברצון טפי הול"ל בטענתו מ"ע מקודם וק"ל:

ברש"י במתני' בד"ה ואין להם ט"ב כו'. מפרש לה לענין כתובה ועיין לעיל בתוס' בד"ה אבל בגליל וכו' [דמוכיחין דע"כ מיירי לענין כתובה] ובסמוך בפשט וניחוש שמא תחתיו זינתה ויש לעיין בהא דקאמר אין להם ט"ב להפסיד אותה מנה לרבה דאמר בסמוך אהא זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה א"כ לעיל דין האירוסין יש להם ט"ב מאי פירושו אי להפסיד כתובה הא מ"מ יש לה מנה ואי לענין איסורא בא"כ הכא [מן הנשואין] נמי אסור לקיימה כדבסמוך וצ"ל יש לה טענת בתולים להפסיד מכתובתה דהיינו כתובתה מן האירוסין מאתים משא"כ מן הנשואין כתובתה מנה אין לה טענת בתולים להפסיד כלום מכתובתה ואה"נ דבתרוייהו אית לה מנה לרבה:

ברש"י בד"ה לא הכיר בה כו' והא לא מצינו למימר הכיר בה מאתים כו'. לכאורה בדרבנן מקשה כן שלא לרחק פלוגתא דר"מ ורבנן כ"כ ופלוגתייהו בלא הכיר ואתיא מתני' ככ"ע רק שדוחק קצת לומר דל"פ במתני' בעיקרא דדינא בהכיר בה כמה היא כתובת מ"ע ובח"ש מגיה לר"מ ויהיה קושיות התוס' ותי' דבסמוך בד"ה הדר בי' בעצמן:

בתד"ה ושמואל אומר כו' דאי בהשיר וכו'. אין כוונתם למידק דלא איירי בהשיר לחודא והתם דוקא אמר רב עשאה מ"ע דא"כ מאי מקשה לרב ממתני' דפלגינן לתרתי ולא פליגי חכמים עלה דדלמא משנתינו איירי בלא השיר ולהכי כתובתה ר' אלא שלא תימא דפליגי בכל גוונא אף בהשיר לז"א למה יש לה וכו'. ולשון פחותה דחוק קצת ובאשר"י כתב לא עדיפא וכו' ואפשר דאביאה קאי וכלשון רש"י דלא גרע מעץ וכו' וי"א [דה"פ] למה יש לה כתובה לגמרי. להיות פחותה ממ"ע ולא תהיה לה אפילו מנה:

בתד"ה הדר בי' וכו'. בח"ש תיובתא קחזינא ופורק אין מידה. ואפ"ל דאין כוונתם דהול"ל הדר לגמרי מבתרייתא וס"ל לרבנן לא הכיר בה ולא כלום וברייתא דכיצד הוצאת שם רע כדמשני [מעיקרא] זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה דזה א"א לומר כיון דבכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה מנה כ"ש בנמצאת מ"ע דלא גרע מבעולה ממש רק משום דלמאי דהדר מקמייתא וס"ל בהכיר ובלא הכיר מנה היה נראה הסברא כיון דבהכיר בה מנה משום דכבעולה דמיא לרבנן א"כ בלא הכיר לא הו"ל להיות כלום וכמ"ש התוס' בדבור שקודם לזה עד שלכך היה נראה קצת יותר לומר דהדר בי' נמי מהא דמקח טעות לגמרי משמע וס"ל מקח טעות ממאתים וא"כ ה"נ בנמצאת מ"ע יש לה מנה ואף שכשנאמר דמקח טעות ממאתים קאמר א"כ יפורש הברייתא כפשוטו ואצ"ל בנמצאת מ"ע מ"מ הדין שאמר רבא בנמצאת יש לה מנה לדינא יכול להיות אמת קיים לז"א אבל מהא כו' דמקח טעות לגמרי משמע ולה"ק הדר ביה רבא מההיא לבדו וטעמא כמ"ש לעיל דאינו מקפיד כ"כ במ"ע שיהיה מקח טעות כמו בבעולה וכעין זה כתב מוהר"ש רק שתלה הדבר בגי' מההיא שמחק רש"י ע"ש וזה לא נראה לי [דודאי אף לרש"י דמחק מההיא ודאי דכונתו דרק מהא דלמעלה לבד הדר בי' דאל"כ דהדר משניהם ומ"ע ובעולה שוין בלא הכיר בהן מנה איך סיים רש"י ומתני' דהתם דברי הכל הא לרבנן מאי איכא בין טענה דידי' לטענה דידה כדלקמן] גם התוס' מציינים למטה הדר. לא והדר כו' [דרש"י מוחק תיבת מההיא למעלה באומרו והדר ובסוף אלא ש"מ הדר בי' לא מחק רש"י א"כ הו"ל לתוס' לציין למעלה בוהדר בי'] ועיקר כוונת התוס' בזה להך וא"ת כו' דהשתא הוא דוחק גדול לסבול החילוק שבין מ"ע לבעולה [לזה מקשו וא"ת כו' ולא נצטרך לדוחק הנ"ל]:

ובמה שמקשה הגמ' והא רבא הוא דאמר לא הכיר בה ולא כלום אלא ש"מ הדר כו' ה"נ מיניה וביה [היה יכול להקשות] הא אמרת מקח טעות לגמרי דהיינו לא הכיר בה ולא כלום [דרבא משוה בעולה ומ"ע לרבנן] רק הך קאי אבעולה ממש והגמ' מקשה ממ"ע [גופא]. ועיין:

אין להקשות בגמ' דהו"מ להגיה הברייתא בע"א דהיינו מ"ע יש לה כתובה מנה לא נמצאת [וג"כ לא יצטרך לדוחק ולא להדר ביה מההיא] דז"א דאכיצד הוצאת שם רע קאי [דמיירי בלא הכיר בה] וק"ל אבל נראה דמצינו להגיה נמצאת בעולה וכנסה א' מעיקרא כתובתה מנה וכדבסמוך ת"ר כנסה ראשון כו' ורבא מפרש כמו רב אשי כמ"ש התוס' בסמוך בד"ה שאני הכא שהרי כנסה ראשון וק"ל:

באמת יגעתי בדבור הזה ולא הונח לי בדעתי בדבר המתקבל עד שנאמר שהיה כשגגה היוצאה מלפני השליט:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון