כובע ישועה/בבא קמא/טו/א
כובע ישועה 
בבא קמא טו א
השוה הכתוב אשה לאיש לכל מיתות שבתורה. כתב בשיטה מקובצת וא"י מנלן דאשה שהמיתה חייבת ואפשר מדכתיב מות יומת הרוצח דהיכא דלא כתיב איש גם האשה בכלל ע"ש. ומצאתי בת"כ פ' אמור ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת אין לי אלא איש מכה אשה מכה מניין ת"ל מכה איש בין איש בין אשה. והיינו מקרא דפ' משפטים וע"ש במכילתא :
אלא למ"ד פלגא נזקא קנסא השתא דלאו דידיה שקיל בתשלומין איתי'. למ"ש התוס' בדף מ"ה ע"ב בד"ה לא בהא דלר"י צד תמות במקומה עומדת היינו לענין דבעי שמירה מעולה וכן לקולא דאין משתלם אלא מגופו אבל לא נפטר בהודאתו למאן דאמר פלגא נזקא קנסא דבאייעד אינו קנסא ע"ש ובסוף ד"ה בחזקת. וא"כ המ"ל דהניזק והמזיק בתשלומין אתי כר"י וקאי במועד דצד תמות במקומה עומדת ואין משלם רק מנופו ובליכא מגופו מפסיד ניזק אף דצד תמות דבמועד ממונא הוא. אך י"ל כעין שכתב בשיטה מקובצת בהא דלא מוקי בחצי נזק דצרורות דממונא הוא משום דאכתי לא איירי בה ואין לאוקמי הניזק והמזיק בתשלומין אצרורות ע"ש. וה"נ אין לאוקמי פשט כמשנה על צד תמות דמועד וכר"י דלא אשמעינן אכתי הך מילתא ואינו פשוט ועדיף לאוקמי לפחת נבילה דשמעינן מרישא אלא דחדא בתם וחדא במועד:
אבל תם אימא לא. והקשה בשיטה מקובצת דלסברא זו יש להחמיר בקל ולהקל בחמור ואין כן כל ק"ו שבתורה ע"ש. ומצינו כזה בקדושין (כ:) לר"ש דדריש טעמא דקרא דבמוכר שדה אחוזה שיפה כחו דבהגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעלים ביובל הודע כחו שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין ובמקדיש דבלא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין ע"ש בפרש"י. הרי דביש לו יפוי בדבר אחד לא חיישי' ליפות כחו עוד. וה"נ כיון דיש בתם יפוי כח למזיק דאינו משלם אלא חצי [וחשיב יפוי כח אף דקנס הוא וכדקרי ליה בשיטה מקובצת קולא למזיק] אין צריך ליפות כחו עוד שיהא פחת נבילה לניזק:
מאי שייר דהאי שייר. הא דלא אמרי' דשייר הא דתם בעי שמירה מעולה ומועד סגי בשמירה פחותה כדאיתא בדף מ"ה ע"ב וכר"י. י"ל דכיון דהחילוק דמגופו ומעליה וכן בשיור דתם אינו משלם ע"פ עצמו ומועד משלם הוא בענין דתם קיל ממועד צ"ל הא ששייר עוד באופן זה ובשמירה תם חמור ממועד מגזה"כ. וניחא הא דאמר אי משום ח"כ לאו שיורא והיינו דלא תקשי למאן דאמר פלגא נזקא ממונא מאי שייר עוד דשייר ח"כ כמ"ש התוס'. והקשה באליה רבא הא להך מ"ד י"ל דשייר נמי פחת נבילה כיון דאליביה אתי הא דהניזק והמזיק בתשלומין שפיר דכולי בעי למישקל וליכא רק לימוד אחד תשלומי נזק אפחת נבילה לניזק וע"כ דלא קאי אלא אתם או מועד א"כ שייר החילוק דבין תם למועד ע"ש. ולמ"ש ניחא דנימא כדפרש"י בכתובות דף מ"א דהא דתשלומי נזק קאי במועד דקתני בה דמשלם במיטב הארץ וע"ש בשיטה מקובצת. וא"כ ה"א דבמועד פחת נבילה דניזק ובתם דמזיק וכסברת הש"ס משום דמועד משלם כוליה. וא"כ תהוי השיור חומרא למזיק בתם דלא כהא דמגופו ופטור דח"כ דהוי קולא למזיק. ולכאורה המ"ל דשייר הא דאין מעמידין אפטרופוס לתם לגבות מגופו ובמועד מעמידין אפטרופוס לגבות מעליה כדאיתא בדף ל"ט דאיכא תנא דסובר הכי. וצ"ל דלא נ"ל להש"ס לעשות זה לשיור דכענין אחר הוא: