יד מלאכי/כללי התלמוד/כג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יד מלאכי כללי התלמוד כג

כג
אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ

לא אמרינן הכי אלא במתניתין או בברייתא, אבל לא במימרא דאמוראי, דאינהו בדווקא קאמרי. כן מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושיו לחולין דף כג ע"ג (כ:) ולמוהרי"ק בשורש י', הובא בכנסת הגדולה כללי הגמרא כלל צ"ד. וכן נראה עוד מדברי ר' יהונתן ריש פרק בכל מערבין (ז: מדפי הרי"ף) שכתב וז"ל, אין למדין מן הכללות וכו'. כלומר אין לסמוך על לשון המשנה שכולל כלל גדול לדברים רבים יחד, שאינו חש התנא לפרט הכל והולך אחר הרוב וכו' ע"כ. הרי דפירש מילתיה דרבי יוחנן על דברי התנאים דווקא.

אך אמנם מדברי הריטב"א בחידושיו לכתובות דף ה' ע"ב (ו:) משמע דס"ל דאף במימרא דאמוראי אמרינן כן, דהא על מאי דאיתא שם בגמרא דף ו: ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב, אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין וכו'. כתב הוא ז"ל אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ, שהרי הוא פטור מן התורה וכו'. וכן כתב עוד בחידושי בתרא כ"י פרק המוכר פירות (צז:)על מימרת רב, הרי דאף במימרת אמוראי ס"ל דאין למדין מן הכללות וכו'.

איברא דעלה בדעתי לומר דאפשר דגם הריטב"א לא כתב כן אלא משום דההיא דכתובות ודבתרא היא מימרת רב דחשיב כתנא, וכדאמרינן בעלמא רב תנא ופליג. אבל בשאר אמוראי אף לדידיה לא אמרינן ליה, וזאת חשבתי למשפט כי היכא דלא לא ליפוש מחלוקת בין הריטב"א לרשב"א, דלדעת קצת מהמפרשים רבו של הריטב"א היה כמו שכתבתי בכללי הפוסקים.

אבל לפי האמת זה אינו דעד כאן לא אמרו דרב תנא ופליג, אלא לענין דמצי פליג אתנא. אבל שדרכו לסתום כדרך התנאים זה לא מצינו, דכיון דאמורא הוא יש לו לפרש כדרך כל שאר האמוראים שדרכם לפרש. מיהו מצאתי בספר ברכת אברהם שבח"ד סימן ר"ג כתב על רב, דכיון דתנא הוא דרך התנא לסתום דבריו. אף שלי בעניי קשה בעיני לומר כן, ובר מן דין מצאתי אחר עמל וטורח להריטב"א גופיה, בפי"א דכתובות דף ס' א' (צח:) ובפי"ג דף ס"ד ב' (קי:) ובחידושי בתרא כ"י פרק יש נוחלין (קלג:), ולהנימוקי יוסף ז"ל בפרק איזהו נשך (מ: מדפי הרי"ף) גבי מתניתין דשמין עגל עם אמו, וסיח עם אמו. שכתבו דאע"ג דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו, כבר פירשו המפרשים בהרבה מקומות כיוצא בזה שאין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ. וכ"כ עוד הריטב"א שם דף ס"ג ב' גבי כל מקום שאמר רשב"ג רואה אני את דברי אדמון. והנמוקי יוסף ריש פרק מי שמת
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] (נימוקי יוסף/בבא בתרא/סה/א) יע"ש. כ"כ עוד רדב"ז (חלק ד') סי' רס"ו ועיין בח"ב סי' תרנ"ב, ור' בצלאל בשיטה מקובצת על בבא מציעא דף רי"ח ע"ב וג' (קיד.) כתב כן בשם הרמב"ן והרשב"א והר"ן, וכ"כ עוד בשיטת ביצה דף ל"ה ע"ב (כד.), ובשיטת כתובות פ"ק דף מ"ט ע"ג ו(פרק) י"ג דף מ"ד ע"ג (קח:), וכ"כ הרז"ה בפרק כיסוי הדם (כט. מדפי הרי"ף) גבי כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי וכו' שהוא מימרא. הא קמן דאף על מימרא של שאר אמוראים חוץ מרב, כתבו הריטב"א והנמוקי יוסף ורדב"ז ור' בצלאל ודעימיה דאין למדין וכו', דהא הך כללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו', רבי יוחנן הוא דקאמר ליה בפרק מי שאחזו (עה.), ולא אשכחן בכולי תלמודא דלימא על רבי יוחנן דתנא הוא כדאשכחן גבי רב, וכמו שהארכתי בזה באות רי"ש
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] () יע"ש.

וכן מצאתי עוד להתוס' ז"ל בפ"ג דשבועות כא. ד"ה חוץ דעל מימרא דר' יוחנן, דקאמר חוץ מנשבע ומימר וכו', כתבו הם ז"ל דאין למדין מן הכללות וכו'. וכ"כ ר' בצלאל בשיטת ב"מ דף קס"ד (צ:) בשם תוס' שאנץ, ובשם גליון תוספות ע"ש. ואע"ג דמשמיה דר' יוסי הגלילי קאמר ליה, ור' יוסי הגלילי תנא הוא, מ"מ כבר כתבו התוס' עצמם בפ"ד דכתובות מד. דאף סברת תנאים דאמורא מייתי לה מימרא מתקריא, כל עוד לא קאמר תניא או ת"ר או תנא. ומיהו אפשר לחלק דע"כ לא כתבו כן בכתובות אלא לענין דכד בעי למפשט ממתניתין או מברייתא, דזה לא מיקרי אלא מימרא. אבל גבי אין למדין מן הכללות דטעמא דאמרינן ליה במתניתין או בברייתא משום דאין דרך התנא לפרש כל כך, כיון דסוף סוף מפומיה דתנא נפיק לן כללא, שייך שפיר לומר אין למדין וכו'. אף דאמורא מייתי לה בשמיה, כיון דתנא הוא מריה דשמעתתא, ואיהו לאו אורחיה לפרש. ונלענ"ד שהוא חילוק אמיתי ונכון. ולפ"ז אפשר דהתוס' ז"ל סברי כהרשב"א ומהרי"ק בזה.

אך הריטב"א והנמוקי יוסף ודאי חלוקים הם על הרשב"א ומהרי"ק, וסבירא ליה דאמרינן אין למדין מן הכללות וכו' אף באמורא. אלא דעל הרשב"א גופיה יש לי תימה רבתי, שמצאתי אליו בתשובותיו סימן מ' ובחידושיו ליבמות דף קי"ד ע"ד
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] (רשב"א/יבמות/סא/א), שכתב על הך כללא גופיה דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו דאין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ, וכדברי הריטב"א וסיעתיה והנמוקי יוסף. כ"כ עוד בחידושי שבועות דף ל"ח ב'
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] (רשב"א/שבועות/מ/א) על מימרת שמואל בשם רבינו אפרים ור"י הלוי, וזה ודאי סותר למ"ש איהו גופיה בחידושי חולין שהבאתי, דלא אמרינן הכי רק במשנה או ברייתא אך לא בדברי האמוראים. וכעת לי הדיוט צ"ע.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף