יד אפרים/יורה דעה/קל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ יורה דעה קל

אם נתקלקל. עיין בנ"ב מ"ת סי' ע"ב יין שהפקיד יהודי אצל עובד כוכבים חותם בב' חותמות כד"ת אך אז היה זמן התסיסה ומחמת חוזק הרתיחה שהיה תוסס הרבה כח הרתיחה דחה המגופה לחוץ ונתקלקל החותם והעובד כוכבים הלך והודיע את יהודי שיבא ויתקן יינו יש להקל בהפ"מ דכיון שהפקיד בביתו ובידו להודיע ומסתמא תיכף בא להודיעו ואינו מתמהמה לאפוקי נפשיה מחשדא וע"ש שמעשה שהיה הא"י עם היין בדרך והיהודי לא היה עמו וכשבא עם היין אמר הא"י שחותם נתקלקל בדרך שנפלה העגלה יש לאסור כיון שאף שרואה שנתקלקל אין בידו להודיעו ונשאר אח"כ בידו פתוח לכן אסור ע"ש. וע' בשו"ת פמ"א ח"ב סי' ע"ו שכמו שאלה זו ששאל השואל שנתקלקל החותם מחמת התסיסה נשאלה לפניו והורה לאסור כיון שהישראל סמך על ב' חותמות והיין במרתף של עובד כוכבים לא מירתת כלל ואף שבעה"ג סימן נ"ח כ' דאף ביש לחוש ששתה ע"י הייבר יש להתיר במקום שיש עוד צדדים להיתר אבל בנ"ד ליכא שום צד היתר כו' ע"ש ומשמע מדבריו דאף בהפ"מ דעתו להחמיר:

ביד ישראל המפתח וחותם. עבה"ט ובתשב"ץ ח"ג סי' פ"ט עובד כוכבים המטהר יינו ע"י ישראל ומניחו אצל עובד כוכבים בחצרו ובלילה סוגר השומר במפתח וחותם במפתחות שבארצות אלו שבקל יכול להזדייף צריך שני חותמות ע"ש. ובש"ת מוהר"י קצבי סי' ז' במומר שעשה יינו בטהרה וסגרו באוצר ע"י אשתו היהודית בתנאי שלא יכנס הוא שם רק אשתו והמומר דר עם אשתו בחצר ישראל בשכירות בבית שעל גבי האוצר והמפתח ביד המשכיר רק בעת שצריכ' למכור יין לוקחת המפתח וסוגרת ומחזרת המפתח וכתב דאף לדעת המחמירין ביצא והפליג דבעי מפתח וחותם. מ"מ כיון שהתנה שלא יכנס ואשתו משמרתו וגם הישראל דר שם ומפתח ביד הישראל וטרח לדרוך בטהרה ולהוציא הוצאות וגם כי הוא מומר לישמעאלים והוא גופיה גזירה ואף מאן דמחמיר בחשוד טפי מבעובד כוכבים היינו לענין להפקיד אבל לשמא נגע בו ובגונא דהכא כיון שברשות ישראל ובמנעול אע"ג דבעלמא מפתח לא חשיב כחותם הכא איכא למימר דשרי וטהור ע"ש:

עומד בצד. עבה"ט ונ"ב מ"ת סי' ע"ג אחד שכר מרתף אצל א"י והא"י יש לו ג"כ יין שלו באותו מרתף והישראל חתם יינו בחותמו ופעם אחת היה חסר להישראל כמה מדות יין מחבית אחת ומן אז והלאה לקח הישראל לידו המפתח כו' ופעם אחת שכח הישראל לחתום איזה חביות ובא למרתף ומצא הא"י שם עומד אצל החביות שהם בלי חותם ומצא החביות חסרים ושאל אותו איך בא בלי מפתח והראה שיש לו עוד מפתח שהיה לו אשתקד ונאבד ועתה מצאו והורה לאסור את החביות הפתוחות שהרי חסר לפניך ומסתמא לקח ממנו ואף אם לקח ע"י מינקת שאינה כפופה יש צדדי היתר להנשאר בחביות מ"מ יש לחוש למינקת כפופה במקום דשכיח וגם יש לחוש שלקח הרבה ומילא ביינו הגרוע מזה ואפילו בהפ"מ בכיוצא בזה אין להתיר ע"ש:

ע"י חור וסדק מותר. עבה"ט ובתפארת צבי חיו"ד סימן ט"ו מי שהוליך חבית יין והיה המגופה חתומה אך לא הברזא והישראל הלך למלון וישן שם והניחו להחביות על העגלה והעגלן עובד כוכבים יש להתיר דמירתת כמ"ש רס"י קכ"ט וגם שהיה מונח בענין שלא ליקח הברזא וימשך אם לא שיהפוך החבית והיא גדולה שא"א לעשות לבדו אם לא בטורח גדול ובסיועת אחרים ועי' סי' קכ"ד סעיף כ"ד ובסי' קכ"ח וקכ"ט בש"ע ס"ק מ"ב. וגם שאין ידוע אם עובר כל השוליים ועש"ך סי' קכ"ח ס"ק ח' דמספק לא אסרינן שמא יגע בגוף היין ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.