טורי אבן/ראש השנה/כ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:26, 28 באפריל 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (נבדק + עוגנים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טורי אבן TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png כ TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
טורי אבן
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף כ' ע"ב

מ"ט האי מיחזי כשקרא והאי ל"מ כשקרא. נ"ל מדנקט האי טעמא דאין מעברין משום מחזי כשקרא משמע הא מה"ת בין מעברין בין מקדשין ש"ד בע"כ מ"ל כשנויא דרבא דהא דתני רבה ב"ש אחרים היא אבל לדידן דלא קי"ל כאחרי' בין בין מעברי' בין מקדשי' לצורך ש"ד מה"ת ומ"מ בניסן ותשרי לא חיישינן למחזי כשקרא ואפי' מעברין ש"ד וכדאמ' עולא עברוה לאלול וכדפי'. ובע"כ צל"כ דאל"כ משכחת לה לי"ט ראשון של חג שחל בע"ש ותקשה מהאי דפ"ה דסוכה א"ו כדפי' ובסמו' אכתוב עוד בזה:

צריך שיהא לילה ויום מן החדש. פרש"י שאם נראית הלבנה הישנה משחשיכה ביום כ"ט שהוא ליל ל' אין מקדשים יום שלשים וכו' למ"ד מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו ואשמעינן דאם נראת הישנה בלילה אין מאיימין שהרי הכל ראו שהלילה מן החד' שעבר. ומשמע מפירושו שה' בניסן ותשרי צריך שיהא לילה ויום מן החדש ואם נראת הישנה בליל שלשים אין מקדשים אלא מעברין וכן פי' להדיא לקמן גבי חצות לילה א"ב דלמאן דיליף ממצות אין היום הולך אחר תחילת הלילה כו' ולדידי' אפי' נראת הישנה בתחילת הליל' מאיימין למחר על העדי' לומר ראינוהו אם צריכין אנו לקדשו ביום ל' להרחיק יוה"כ משבת. משמע דאם נראה הישנה אחר חצות לילה אפי' לר"ל אין מאיימין אלא מעברין וכן לר"י אם נראה הישנה בתחילת ליל ל' מעברין אבל לא מקדשין. וק"ל א"כ משכחת לה לי"ט ראשון של חג שחל בע"ש ותקשה מהאי דפ"ה דסוכ' דאין מוסיפין על מ"ח וכמ"ש. ובע"כ צ"ל דהאי צריך שיהא לילה ויום מן החדש אשאר ירחי קאי ולא אניסן ותשרי וכדמחלק אביי לעיל בין ניסן ותשרי לשאר ירחי לקדשו ומ"מ על עיקר פירושו של רש"י ק"ל דמשמע מתוך דבריו דה"ט דצריך שיהא לילה ויום מן החדש שאם נראית הישנה בלילה אין מאיימין מפני הרואי' שהרי הכל ראו שהלילה מן החדש שעבר ולה"ט אינו אלא מדרבנן הא דצריך לילה ויום מן החדש שלא ירננו העם על הב"ד וע"ד שאמרו בפ"ב דערכין [דף ט] גבי ולא נראה לעבר יותר משמונה אבל מה"ת ל"ל בה וק"ל הא לקמן בין לר"י ובין לר"ל נפקא לן הא מקרא אלמא מה"ת הוא הא דצריך שיהא לילה ויום מן החדש ועוד אי האי טעמא משום רינון העם הוא מ"ט דר"ל אליבא דרבא דאמ' חצות לילה א"ב. ולר"ל אם נראה הישנה קוד' חצות לילה מקדשין ואמאי הא אכתי הרינון במקומו עומד כיון שראו הישנה בתחילת ליל ל' דהא קי"ל כ"ד שעי מכסי סיהרא. והתוס' פירשו בשם י"א דצריך לילה ויום מן החדש כלומר צריך שיהא סדר הקידוש לילה ויום ולא יום ולילה דאם הי' המולד ביום קודם חצות וקדשהו ב"ד נתקדשה לילה שלפניו ואם נולד אחר חצות ולא נראית ביום אין החדש מתקדש אלא למחר ואין יום זה שלפניו מתקדש עמו והקשו על זה הא דקאמר חצות לילה א"ב דליכא מ"ד שמשחשיכה לא חייל י"ט ור"ח. ולי עוד ק"ל הא בפ"ק דמגילה [דף ה'] אמרינ' מנין שאין מחשבין שעות לחדשים שנאמ' עד חדש ימים ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים אלמא דר"ח משחשכה חייל וליכא מאן דפליג עליה וגם תקשה לר"י דלמה מייתי קרא דמערב ועד ערב ולא מייתי מקרא דחדש ימים או התם ה"ל לאתויי האי קרא דר"י. א"ו האי דהכא ודהתם תרי מילי נינהו והתוס' פירשו דמיירי הכא לענין המולד דצריך שיהא לילה ויום מן החדש שיהא המולד מבערב של י"ט באדר שיהא יום ל' ולילו הכל מן המולד החדש ויש לעיין בהא מן הירושלמי אלא שלא רציתי להאריך בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף