חתם סופר/פסחים/כא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל שעה שמותר לאכול מאכיל כ"ש שאוכל מאכיל מיבעי לי' כו'. וכ' רש"י דהומ"ל כ"ש שמותר לאכול מה"ת כו' ויל"ד אכתי הומ"ל כ"ש שמותר לאכול בודאי מן התורה מאכיל לבהמה היינו שעה ה' שמותר מן התורה בודאי רק משום גזירת יום המעונן אסור משא"כ שעה ו' שהוא ספיקא דאורי' דשית יומא בי קרנתא קאי ורובא דעלמא א"א לעמוד עליהם וצ"ל דאה"נ הומ"ל הכי אלא משום אביי דלי"ל לעיל הך שינויי דיומא בי קרנתא קאי כמבואר כ"ז לעיל י"ב ב' בתוד"ה בשית כו' ובזה מיושב ק' תוס' לעיל י"ג א' ד"ה ר"ג ע"ש ובחידושינו וק"ל:
אבל חי' דאי קמשיירה מצנעה לה. פרש"י כגון חולדה ונמי' וחתול וצ"ע דהא בתו' העלו דע"כ לא איירי בחולדה ועתי"ט ואולי י"ל דס"ל לרש"י להלכה כרב מרי לעיל ט' ב' דאמר גזירה שמא יניח י' וימצא ט' ואז חיישי' שמא אדם נטל והצניע אבל לשמא תטול חולדה לא חיישי' ורבא דתי' שמא תטול חולדה בפנינו ע"כ ידחוק במ"ש תוס'. והנה הרא"ש הביא בשם הרשז"ל דמוקי לה בכפותה ע"ש ורבי' תמהו עליו דא"כ איך קאמר אבל בהמה זמנין דמשיירי כו' וכו' גרע מחי' כפותה ולע"ד לק"מ דחי' כפותה לא תוכל להצניעו כלל ויהי' מונח לפניו ובעיניו יראהו משא"כ בהמה דמצנעה קצת באופן שלא יראהו עתה ובי"ט ימצאנו ויעבור עליו והוא פשוט. א"נ י"ל דהר"ש נמי לא קאמר אלא למסקנא איירי חי' כפותה דומיא דבהמה דלא מצנעה וקמ"ל דלא גזרי' אטו אינה כפותה אבל אה"נ אי הוה תני חי' לחוד הוה טעי' דלא בכפותה מיירי והוה טעי' לחלק בין חיה לחולדה כמ"ש תו' אע"ג דהר"ש לא ס"ל הך חילוק שכ' תו' מ"מ מטעא הוה טעינן בי' וה"א דוקא חיה ולא בהמה קמ"ל בהמה והשתא איירי חיה כפותה דלא מצנע' דומיא דבהמה כנ"ל וק"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |