חתם סופר/גיטין/עג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:09, 19 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
תפארת יעקב
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png עג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ונפל הבית עליו וכו' נראה דמחולי זה יש לפרש מחמת חולי זה דוקא ולא מחמת סברה אחרת. וא"נ מחולי זה מתוך חולי זה. אפי' בסברה רחוקה. וס"ל להירושלמי דבאומרו אם מת מתפרש מחמת חולי זה. ואם אמר אם לא אעמוד יתפרש מתוך חולי זה וש"ס דילן ס"ל א"א לפרש מחולי זה בשני אופנים ע"כ קשה רישא לסיפא ומשבשתא היא. וכששלחו לתם במעשה שהי' שנשכו ארי ותם היינו בני א"י בעלי תלמוד ירושלמי שלחו אע"פ שאנו מדמין ליישב הברייתא מ"מ לא נעשה מעשה ע"פ שינוי' שלנו ע"כ באם לא אעמוד מנשכו ארי אין לנו והוה ספיקא וכן פסק רמב"ם דבאם לא אעמוד ונשכו ארי ספיקא הוה ובאם מתי ונשכו ארי ודאי אינה מגורשת. ורמב"ן כתב דלאו דוקא קשה רישא אסיפא אלא סיפא קשי' ממשנתינו דלמאי דלא ס"ל לש"ס דילן לחלק בין אם מתי לאם לא אעמוד א"כ הרי במשנתינו מפורש דמחולי זה אמדינן אם מחמת חולי הראשון ולא מחמת חולי אחר. ולפע"ד היינו לשיטת רש"י הנ"ל דס"ל דרבה ורבא מודים לר"ה במפרש בהדיא אם ימות נמצא גם למסקנא מיירי מתני' מניתק מחולי לחולי והלך רק על משענתו ולא עמד לגמרי ואפ"ה בעי' אומד שמת מחולי זה דוקא א"כ קשה אסיפא דברייתא דס"ל אפילו נפל הבית הרי זה גט. אבל להסוברים דרבה ור"י פליגי באומר להדיא אם ימות ומיירי מתני' בעמד ממש על בריו א"כ אפי' נימא מחולי זה פירושו מתוך חולי זה מ"מ במשנתינו שנתרפא לגמרי אי לאו דאמדוהו שחולי השני הוא מחמת חולי הראשון לא מת מתוך חולי זה וליתא לדרמב"ן:

לא תתיחד עמו אלא בפני עדים. עי' פירש"י ותוס' ואמנם בכתובות פירש"י משום גט ישן ע"ש כ"ז ע"ב ותוס' שם ומדברי שיטה מקובצת שם למדתי ליישב דהי' קשה לרש"י מאחר דרב פפא תי' שם בשבוי' הקילו מ"ט אתו ר"ע ור"א לתרץ אוקימתא אחריתי. פשיטא לחלק בין שבוי' דהתם לחשש קידושין דשמעתין אע"כ בעי לשנוי' התם גם למ"ד בשמעתין דמשום זנות בעלמא ויחיד פנוי' והוא כמין גט ישן וס"ל דאין להקל בשבוי' טפי מבהני חששות ע"כ קא משני שינוי' אחרינא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף