חידושי הרי"מ/בבא בתרא/לג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:17, 10 בפברואר 2023 מאת תיכון לעד (שיחה | תרומות) (ממיזם דיקטה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


חידושי הרי"מ TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png לג TriangleArrow-Left.png ב

דף ל"ג ע"ב

סבור רבנן קמיה דאביי כו' היינו נסבא דרבי אבא כו'. והוא תמוה איך מדמי לה לדרבי אבא. וי"ל למאי דמשמע מדברי הרשב"ם לעיל גבי הדרי פירי דהא דאינו משלם פירות ע"פ עצמו שאומר שאכל ג"ש משום דנאמן במיגו לא אכלי' אלא מעט עיין שם. דמשמע מדבריו דגם באכל ג' צריך לטעמא דמיגו עיין שם. והוא תמוה כמו שכתבו תוספות דבלא זה איך יכולין לחייבו ע"פ דיבורו שאכל ג' ממה נפשך אי מאמינים לו נאמן לגמרי גם על הקרקע ואי לא נאמינו איך נוציא ממנו הפירות כיון שלא אכל עיין שם. וי"ל כמו שכתב הסמ"ע גבי פרוע במגו דמזויף ריש סי' מ"ו דאמרינן לא שייך שטרך בידי מה בעי די"ל דסמך עצמו. שיהיה נאמן במיגו כשיטעון פרעתי ולכך לא חשש ליקח השטר עיין שם. ואף דכיון דבאמת אינו מזויף היה לו להיות ירא שמא יהיה עידי קיום ואף דאיתרמי שעתה אין עדים מ"מ איך סמך כו' עיין שם דמ"מ אמרינן כיון שעתה אין עידי קיום יכול להיות שהיה יודע שאין עדים המכירים החתימות וסמך עצמו שלא יהיה עדים עיין שם. והנה גם כאן בשני חזקה דהטעם הוא דהיה לו למחות והיכא דלא היה לו למחות באמת אין החזקה מועלת כלום עיין שם. ואם כן כשאין עידי חזקה י"ל דאף אם האמת אתו שאכל ג' שנים מ"מ כיון שאכלם בלא עדים אינו חזקה דלא היה צריך למחות די"ל דסמך עצמו שיהיה נאמן שלא לקחה במיגו דלא אכלת כלל שני חזקה כיון שאין עדים וי"ל גם כן דידע שלא יבאו עדים כמו בקיום התם ולכך אין ראיה מדלא מיחה די"ל דסמך ולא חשש למחות וכמו שם דלא שייך שטרך בידי כו' וגם כאן סמך על המיגו כנ"ל. ואם כן לכאורה באומר בעצמו שאכל ג' שנים גם כן ליהדרי פירי דמאמינים לו שאכל רק כיון שהוא בלא עדים לא הוי חזקה כנ"ל. ולכך הוצרך רשב"ם לומר דעל הפירות נאמן במיגו כנ"ל דלא אכלתי רק מעט כנ"ל. ואפשר דעכשיו דנאמן במיגו שוב אין צריך להמיגו דשייך ממה נפשך כנ"ל. וא"ל כיון שבלא עדים סמך עצמו על המיגו דזה אינו דממ"נ יפסיד אם יבאו עדים יפסיד גם הקרקע ואם לא יהי' עדים עכ"פ יפסיד הפירות שיהיה נאמן במיגו דלא אכלתי אלא מעט ושוב הי' לו למחות וממילא הוי חזקה גם בלא עדים ושוב גם בלא המיגו אינו מחזיר הפירות ע"פ דיבורו דממ"נ כנ"ל. אבל עכ"פ הוצרך רשב"ם לומר טעם המיגו דאי לאו הכי הוי הדרי פירי כנ"ל:

ומיושב ממילא בזה הא דסברי רבנן היינו נסכא דרבי אבא והיינו כיון שיש עד א' שאכל ג' שנים שוב י"ל דצריך לשלם הפירות שאכל דכאן לא שייך ממ"נ הנ"ל. די"ל באמת שמאמינים לו שאכל ג' שנים רק כיון שלא הי' ב' עדים לא היה צריך למחות דסמך עצמו על המיגו דלא אכלתי ואף שיהיה עד אחד לא יועיל דלגבי המערער לא יהיה שייך מתוך דהוי נשבע ונוטל וגם אין נשבעין על הקרקעות ושפיר סמך אמיגו כנ"ל. ואלא דנימא כמו שכתב הרשב"ם דנאמן המחזיק במיגו על הפירות זה אינו דהיינו נסכא דרבי אבא דאם יאמר לא אכלתי רק מעט יצטרך לישבע להכחיש את העד וממילא כשאומר אין אכלי ודידי אכלי הוי מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דהפירות הם מטלטלין כנ"ל. וממילא לא יפסיד גם הפירות ושוב סמך עצמו על המיגו ולא שייך ממ"נ כנ"ל וסברי שפיר דהיינו דרבי אבא כנ"ל. ומשני דהא קי"ל רק כל מקום שב' מחייבין ממון כו' והיינו דאין עד אחד מחייב שבועה רק כשראוי להצטרף עם עוד עד יחייב ממון ודבר זה מפי השמועה למדו כמו שכתב הרמב"ם ע"ש. ואם כן כאן ניהו דכשיש עד אחד לחוד י"ל דלא הוי חזקה כנ"ל מ"מ אינו ראוי להצטרף לחייב ממון דכשיהיה עוד עד שפיר יהיה חזקה. וממילא אינו מחייב שבועה כלל ומדויק שפיר לשון הש"ס בשלמא התם כי אתי אחריני בהדי' מפקינן ליה כו' והיינו שראוי להצטרף לחייב ממון כנ"ל. מה שאין כן הכא כי אתי אחריני אדרבא מסייע ומוקמינן ליה בידיה כו'. דלכאורה לשון זה מיותר הוי ליה למימר הכא מסייע ליה. ולהנ"ל אתי שפיר דהוא לבד לא שמסייע כנ"ל רק כי אתי אחרינא בהדי' כו' היינו שאינו ראוי להצטרף ואינו מחויב שבועה כנ"ל ואתי שפיר:

או י"ל בפשיטות דסברוהו דאיירי שהעד מעיד שאכל י' כורין תבואה בג' שנים וי"ל דפלגינן דיבוריה ואף שאינו נאמן שאכל ג' שנים להחזיק הקרקע מ"מ נאמן על זה שאכל י' כורין ואמרינן שלא אכלן בג' שנים וצריך לשלם כנ"ל. ולא שייך שיהיה נאמן במיגו דלא אכלתי דאז הי' צריך לישבע להכחיש את העד והי' כמו כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמאמינים לו שלא אכלם בג' שנים וע"ז נאמן העד שאכל כנ"ל ושייך מתוך כו' וכמו אלו הי' העד מעיד דדידיה חטף גם כן די"ל דמ"מ הי' צריך לשלם ומשני דמ"מ לסיועי' קאתי ואינו ראוי להצטרף לחיוב ממון ולא שייך מתוך שאינו יכול לישבע משלם כנ"ל:

או י"ל דאיירי שלא הי' כלל עידי אבהתא להמערער רק זה העד העיד שהי' של המערער ושאכל המחזיק שני חזקה וא"כ בלא העד היה המחזיק נאמן במיגו דלא היה שלך מעולם רק עתה ל"ל מיגו דהיה צריך לישבע להכחיש את העד מטעם זוקקין כיון שהיה נשבע על הפירות והי' כאומר לא לויתי כיון דאומר לא הי' שלך מודה שלא לקחו ממנו והיה צריך לישבע והיינו נסכא דרבי אבא כנ"ל. ומשני כיון דמ"מ לסיוע קאתי ומעיד ששלו אינו חייב שבועה כנ"ל. ויש לדחות כמובן:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף