האלף לך שלמה/אורח חיים/שנו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:25, 22 בפברואר 2024 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (OCR מוגה חלקית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

האלף לך שלמה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שנו

OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סימן שנו

שאלתו ע״ד התוקע אם יחיד יכול למחות. הנה מבואר בטו״ז ומג״א דעכשיו א״י למחות דהוי הכל אחר רוב פורעי המם וכן הסכים הטו״ז וכן הפמ״ג בשם הלבוש אך י״ל דהמנהג הוי רק בש״ץ ורב דאין מוציאין את הרבים ידי חובתן אבל בשופר שמוציא הרבים איך יוציאנו בע״כ וספק בתקנה אם הוי התקנה גם על זה אוקמוהו אדינא וי״ל דיחיד יכול למחות ולומר דכיון רכבר יש לו חזקה לתקוע זה לא נחשב כקבלוהו בבר רכל שנה הוי ענין בפ״ע דאינו דומה לש״ץ רש״ץ הוי מעשיו תמיד להתפלל יום ולילה לכך כיון דאין לו הפסק היי כקבלוהו כבר אבל בתקיעות דמפסיק בל השנה זה נחשב כל שנה כקבלה חדשה סמך לזד. מ״ש בפ״ד דביצה דלא מפסקא לילות מימים כולהו כחד יומא דמי לולב דמפסקי לילות מימים כל חד הוי יומא בפ״ע כן י״ל בזה ואף אם דומה לאם כבד קבלוהו מ״מ התם מיידי באם אין בו חסרון רק דנעשה שונאו דאז כיון דמדינא כשר לכך נהי דמתחלה יכול למחות גם בזה מ״מ אם כבד קבלוהו א״י למחות אבל אם טוען בשביל איזה קלקול מעשיו שנתחדש בש״ץ או נודע עתה אם דואין בני העיד שיש בו ממש ודאי יכול היחיד למחות אף שקבלוהו תחלה דש״ץ דומה לשתלא טבחא ואומנא דלא בעי התראה ימסלקינן להו בלי התראה וא״כ אף אם הצבור אין מוחין בו מ״מ הוי זה כתחלת קבלה ויכול למחות אף היחיד אך זה כגון אם אין הדבר נחוץ לש״ץ זה או שיש ב׳ אנשים אשר אפשר לקבלם ושוין הם להצבור זה כמו זה אז נהי דהצבזר דוצים בזה יכול היחיד למחות עד שימתינו שיבא ש״ץ המרוצה לכולם או לקבל השני השוה לכולם אך אם רבד נחוץ לש״ץ מיד וליכא אחד רק זה או אף שיש אחר רק שאין הצבור רוצים בו רק בזה והיחיד אומד להיפוך ודאי אין היחיד מכריע הצבור לומר שמה שהם רוצים והיחיד אינו רוצה לא יקבלו והשני שהיחיד רוצה והצבור אין רוצים יקבלו בע״כ זה ודאי אינו והדר דינא כיון דהדבר נחוץ ילכו אחר הרוב ולכך ה״ג אם יש תוקע אחר והצבור ניחא להו גם בו רק שרוצים גם בהדאשון בזה היחיד יכול למחות ויקבלו השני אם יש ליחיד טעם הגון הנראה שהראשון קלקל מעשיו יותר מבראשונה אבל אם אין הצבור רוצים בהשני רק דוקא בהראשון אז אין היחיד יכול למחות ויתקע הראשון והיחיד יכוין לצאת בתקיעתו וכמו דהש״ץ צריך לכוין להוציא שונאו בן יכוין התוקע להוציא המוחה והמותר. יכוון לצאת בתקיעתו:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף