בית יעקב/כתובות/מג/א

בית יעקב כתובות מג א

דף מ"ג ע"א

בתוס' ד"ה בת הניזונת מן האחין מדאורי' פשיטא לי' דהוי לעצמה וכו'. ולקמן דבעי מ"ט דרב המ"ל מ"ט דר"ש ע"ש. ולפעד"נ לתרץ קושית התוס' דהנה התוס' בד"ה מגיד שא"א מוריש הקשו דל"ל קרא הא מעשה ידיה לא נפקא אלא מלאמה ואמה גופיה אינו עובד את הבן ותירצו דלקטנה אצטריך ע"ש וא"כ י"ל דר"ש סובר כרבה דקרא דוהתנחלתם בפיתוי הבת מדבר וממילא מ"י לאחין אך מ"מ בנערה פשיטא ליה דלעצמה הוא מדאורייתא מטעם הנ"ל ולכך מיבעיא ליה אי מכח תקנת חכז"ל מעשה ידיה לאחין כיון שתקנו מזונות תקנו מ"י והא דקאמר בת הניזונת ולא קאמר נערה הניזונת דהא לא מיבעיא ליה רק בנערה י"ל דנ"מ גם בקטנה במקום דאיכא גוונא דאף בקטנה מעשה ידיה אינו לאחין מדאורייתא דהא אפילו בקנאה ולא גרע מעבד כנעני למ"ד דא"י הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך ומשמע בגיטין דף י"ב דלמ"ד אי"ל לוה ואוכל ועושה ופורע ומשמע דכשלותה בשעה שלא היה לה מעשה ידיה יכולה לפרוע ממעשה ידיה שהיה לה אח"כ אף שהרב נותן לה מזונות אח"כ אפילו הכי אין הרב יכול ליטול ממע"י שהמע"י משועבדין למזונות שלוה בשעה שהרב אינו נותן לו מזונות ואין הרב י"ל ביום שאין בו מלאכה צא מ"י במזונותיך וביום שיהי' בו מלאכה עשה לי ולא אפרע הלואתך שלוית ביום שלא היה בה מלאכה דאלת"ה למה ליה להש"ס לדחוק התם בגיטין להעדפה והקדש ניחא ליה בהעדפה הל"ל שעושה ופורע אפילו בשעה שנותן לו הרב מזונות ההלואה שלוה ביום שלא נתן לו מזונות וקמ"ל דאף דהרב גופיה אינו מניחו לפרוע הלואתו ממ"י שעשה בשעה שנותן לו מזונות מ"מ הקדש גופיה ניחא לי' שלא ימות ברעב אע"כ דבזה גם כן קשה דה"ל למינקט סתם עושה ואוכל דמיניה ג"כ הוי ידעינן דיכול לפרוע ההלואה שלוה בשעה שלא נתן לו הרב מזונות דבלא"ה לא ילוה לו שום אדם ובכלל עשה עמי ואיני זנך הוא מטעם דאמר התם מאן פלחי לו דהא שום אדם לא ילוה לו וכן מסברא הוא כך וא"כ נ"מ כשלא נתן אב מזונות והיא לא היתה ספקה במעשה ידיה והוצרכו ללות מזונות ואח"כ מת האב ויש העדפה במע"י שאח"כ לזאת אילו האב עדיין חי לא היה זוכה בהעדפה דהיה משועבד למזונות שלותה ומכ"ש שלא היה יכול ליטול גוף מעשה ידיה ולפ"ז יש נ"מ טובא דאם נאמר דלא תקנו חכז"ל מזונות רק תחת מע"י ודאי דא"י ליטול מעשה ידיה שלה ולפרוע להמלוה שלותה ממנו קודם מותו וליטול מזונות מהם דנהי דהיורשים א"י לירש המע"י שצריכין למזונות דהא האב גופי' אינו זוכה למ"י שצריכה למזונותיה הן של עכשיו הן מה שצריכין לשלם בעד המזונות שלותה מקודם מ"מ גם היורשין אינן מחויבין ליתן לה מזונות כ"ז שהיא אינה נותנת להם מעשה ידיה שלה רק משלמת המזונות שלותה בחיי אביה דהא לא תקנו מזונות רק בשביל מעשה ידיה לכך צריכה ליתן להם כל מ"י אפילו ההעדפה כיון שחייבו אותן חכז"ל ליתן לה מזונות אף אם לפעמים לא ספקה המ"י מש"ה צריכה ליתן להם אפילו אם יש לה העדפה וא"י לשלם להמלוה עד אחר שתתבע משא"כ אם נאמר דחכז"ל תקנו מזונות בלא. מ"י כלל מחויבין ליתן לה מזונות אף בזמן שאינן נוטלין המ"י מכח הירושה כגון שמשלמת בעד החובות מה שלותה על מזונות בחיי אב כשלא היתה ניזונת משל אב ופשוט ממתניתין דמיירי בנערה ואפ"ה קתני מעשה ידיה לעצמה ודאי דמיירי באינה ניזונת ולהעדפה דבנערה א"י לירש כמש"ל דמוכח מקרא דלאמה משא"כ לרב דאמר לדינא מעשה ידיה לעצמה ולא חילק משמע דבכל בת מ"י לעצמה אפילו להעדפה דקנה מקשה שפיר מאי טעמא:

בתוס' ד"ה מגיד שא"א מוריש בתו"י אבל כו' זבוני מזבין לה הוי קל וחומר ונימא דיו. ולכאורה קשה דמה דיו שייך לומר הא קיי"ל דאינה יוצאת במיתת האב והרי האב יכול למוכרה שתהיה מכירה אפילו לאחר מותו א"כ אפשר שיכול ג"כ להורישה אחר מותה ונראה בכוונתם דאף דלא דרשינן והתנחלתם מ"מ מיסתבר להו להתו' דגוף הבת ודאי דאין מוריש לבניו שאין אדם מוריש רק ממון וכיון דע"כ גופה קנויה לעצמה אחר מיתת האב ובודאי דאין הבנים יורשין שיהיו יכולין למוכרה כיון שאין יורשין גופה וממילא אמרינן דיו דכמו שאין יכולין למוכרה מעשה ידיה ג"כ אין שלהם דהא בחיי האב לא ידעינן שמ"י של אב רק מכח שיכול למוכרה:

בתוס' ד"ה חבלות דידה ואמרינן בהחובל הקוצץ יד ע"ע של חבירו וכו'. ולכאורה קשה דה"ל להקשות בפשיטות מבת גופה דהא בהדיא אמרינן שם גבי חובל בת קטנה של אחרים דמודה רב דנותן שבת לאב. לכן נראה דמשם לא היה יכול להקשות דאפשר לומר דלא קאמר רק שבת קטנה ובהא הי' פשיטא להו דמוריש לבנו כיון שאין רק הפסד מ"י וא"א כלל לאוקמי קרא דוהתנחלתם על זה ולכך מקשה מרבנן דאמרי ינתן הכל לעבד ורבו יאכל פירות דיש לאב הנאה אפי' משבת גדולה שהוא בעד ההפסד על מכירת עולם ובזה היה ס"ד דקרא דוהתנחלתם אותו דאין מוריש זה לבנו ותירץ דגם בזה פשיטא שיכול להוריש שם כיון שבא מכח ההפסד מ"י וא"א לאוקמי קרא דוהתנחלתם כלל כשיש הפסד מ"י וע"כ בחבלות קטנות ומקשה שפיר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף