אוצר:בית המדרש/מועדים/פורים

ווארטים לעלון שבועי - פורים

מתוייגים כללי, כל מי שיש בידו פירוש יפה לפורים, מהסוג שכל אחד אוהב לשמוע, קצר, קליט ומבריק. אשמח לאסוף את כולם ולערוך אותם לקראת הופעת העלון השבועי אי"ה בערב פורים הבעל"ט. עורך תורני (שיחה) 16:01, 21 בפברואר 2021 (IST)

המן היה חציו עבד וחציו בן חורין

ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם וגו' (אסתר ג ד).

בספר מנות הלוי מבאר בדרך מחודדת את הויכוח שהיה בין עבדי המלך למרדכי. הוא מקדים ומביא את דברי התוספתא שם מבואר ששטר העבדות אותו כתב בדמו המן למרדכי, הורה על כך שהמן נמכר למרדכי לעבד ליום אחד בכל שבוע למשך כל ימי חייו. אם כן, נמצא שהגדרתו הדינית של המן היתה "חציו עבד וחציו בן חורין".

והנה מי שחציו עבד וחציו בן חורין דינו שעובד יום אחד לעצמו ויום אחד לרבו. ודין זה ניתן לדון בשני דרכים. או שאכן בהגדרתו הרי הוא יום אחד עבד ולמחרת בן חורין, ושוב עבד ושוב בן חורין, יום כך ויום כך, ולכן אף לענין עבודתו עובד יום אחד לעצמו ויום אחד לרבו. או שבכל הימים הרי הוא גם בן חורין וגם עבד, והדין שעובר יום אחד לעצמו ויום אחד לרבו הוא כעין פשרה וקיום דיני הממונות שיש לשניהם. והנפקא מינה אם קידש אשה ביום של רבו וביום של עצמו, שאם אכן הרי הוא עבד גמור ביום של רבו אין לחשוש לקידושיו וביום של עצמו הרי היא מקודשת. אבל אם כל יום ויום יש בו צד עבדות וצד חירות הרי לעולם יש לחשוש לקידושיו בין ביום של עצמו ובין ביום של רבו.

וזה הביאור "ויהי כאמרם אליו יום יום ולא שמע אליהם" שטענת עבדי המן היתה שדין עבד שחציו בן חורין שעובד יום לעצמו ויום לרבו ואם כן מלבד יום אחד בשבוע על מרדכי להשתחוות להמן. ואילו מרדכי סבר שבכל יום ויום יש בו צד עבד וממילא אין ראוי שיהיה הרב משתחווה לעבדו. מצולות ים (שיחה) 15:01, 22 בפברואר 2021 (IST)

המן היה יהודי?

ויגדו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי (אסתר ג ד).

בפירוש נחל אשכול לחיד"א מביא בשם חכם אחד זלה"ה שפירש בדרך צחות, שכיון שהיה המן עבד למרדכי ואם היתה יד ישראל תקיפה על האומות הרי היו מלים וטובלים אותו לשם עבדות והיה חייב בכל המצוות כאשה. ואת זה אמרו עבדי המלך למרדכי "כי הגיד להם אשר הוא" - המן, "יהודי". מצולות ים (שיחה) 15:01, 22 בפברואר 2021 (IST)