אילת השחר/בבא קמא/פ/ב

אילת השחר בבא קמא פ ב

דף פ' ע"ב

תוד"ה מותר להורגו. א"נ מהנהו רגילים בנ"א להזהר. משמע דבמסקנא חיורא לבד אינו נאסר רק חיורא בר חיורא, דהא למה יהא נאסר כיון דרואים דהוא חיורא והו"ל כארי ונמר ודב דרק כשהמיתו כל הקודם בהם זכה, ובהו"א דאסור רק חיורא הו"מ להקשות דלריש לקיש למה אסור כל זמן שלא המית.

בא"ד. אבל מחתול וכו'. מבואר דחתול מותר להורגו אפילו לפני שהרג דלכן כתוב סימנין אלו דעלול להרוג. וברמב"ם פט"ו מגזילה ואבידה הל' י"ז פסק בחתול שהורג קטנים אסור לקיימו ואין בו משום גזל, מבואר דבכל חתול אינו אסור אא"כ הרג, וצ"ע מסוגיין.

תוד"ה אמר רבינא לעורו. שאם מצאו מת. וברמב"ם משמע דרק כשהוא חי יכול להורגו וליקח לעצמו העור, ולדבריו אע"פ דקאמר אין בו משום גזל, ס"ד דאין איסור גזל על מה שלוקחו כשהוא חי, אבל אחרי שהורגו מחזיר העור לבעליו, וקמ"ל דהעור שייך לו אבל אם מצא מת לא זכה בעורו.

תוד"ה אומר. צ"ע הטעם דע"י נכרי מותר להרבות ואע"פ דבישראל כה"ג יש איסור מדאורייתא מ"מ הקילו בכה"ג לצורך מילה אפילו לפי התוס', [וכבר עמד בזה ברעק"א עירובין דף ס"ח, ועי' רש"ש גיטין ח' ע"ב], ואולי יש לומר דטעמא דהא כשמבשל הרבה אינו עובר שתי איסורין ונחשב איסור א' כמו במבשל קצת, ובע"כ דהוי כל הבישול איסור חדא, אלא דכשמבשל בשביל חולה ובשביל בריא יש כאן בישול בשביל בריא דאסור, משא"כ בגוי בעצם מלאכתו הא לא שייך כלל עליה משום איסור אלא דהאיסור הוא האמירה, ואמרינן דאם זה מלאכה דהישראל הי' עובר איסורא דאורייתא זה אסור לצורך מילה, אבל כאן הא המלאכה הזאת היא בין כך איסורא דאורייתא ובכל זאת היא מותרת מחמת צורך החולה שאין בו סכנה דהיינו היולדת, ובעצם המעשה הא הוי מעשה בישול אחד, והיינו דבחולה שיש בו סכנה נהי דהוי מעשה חדא, מ"מ פתיכא בה מלאכה מותרת ואסורה, ולכן חייב מה"ת אע"ג דהוי מעשה חדא, משא"כ ע"י גוי דצריכין לדון איך הי' אם הישראל הי' עושה דאז בין כך הי' עובר גם על בישול להיולדת והי' מעשה חדא דלא הי' חייב עוד עבירה על מה שמרבה, אבל כשהגוי מרבה הו"ל מרבה באופן דהישראל הי' אסור, אלא דמ"מ מותר כיון דפתיכא ביה בישול היולדת ואין כאן איסור לצורך המילה.

וכן יש להבין במש"כ התוס' דלפי הה"ג מיירי ג' ימים אחרי המילה שכבר נתרפא הולד יפה ולכן מותר רק ע"י גוי אם נצרך לאמא, וכיון דהתינוק אינו חולה כלל למה התירו אגב אמו, ולפי הנ"ל ניחא דכל שע"י גוי לא שייך איסור לרבות, ואמרו לי דבקובץ שיעורים להג"ר אלחנן וסרמן ביצה אות מ"ט כתב לתרץ כעין מה שביארנו בשינוי קצת [וע"ע מש"כ להעיר ע"ד הקוב"ש באילת השחר גיטין דף ח' ע"ב על תוד"ה אע"ג].

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א